ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

הסוכה הראשונה של הרב זקס

הרב יונתן זקס כותב: אני זוכר כשבניתי את הסוכה הראשונה שלי. זה כמעט נגמר באסון. כך זה קרה. אשתי ואני היינו נשואים טריים וזה עתה התמקמנו בביתנו החדש.

בוקר אחד, ביציאה מבית הכנסת, אמר לי חבר: "אני בדרך למחסן העצים המקומי לקנות עץ לבניית סוכה. רוצה לבוא איתי?" בשמחה אמרתי כן. לא הייתה לנו מכונית, ותהיתי איך אקנה ואוביל הביתה חומרים לבניית סוכה. ההצעה הייתה משמיים. חזרנו לביתו לקחת את רשימת הדברים שהיה צריך. ההבדל בינינו לא יכול היה להיות גדול יותר. חברי, שלימים נעשה לאחד מגדולי הרבנים של יהדות אנגליה, היה מאורגן להפליא. הוא הכין תוכניות אדריכליות לדירת הארעי שלו. היא הייתה אמורה להיות מבנה עצמאי עם חלונות ודלת, ונדרשה לה מיומנות נגרות ניכרת. הוא הכין רשימה ארוכה ומדויקת של חומרים והיה מוכן להתחיל.

אני הייתי נבוך. לא היה לי מושג איך בונים משהו, קל וחומר סוכה. בבית הספר תמיד הייתי האחרון בכיתה בנגרות, ובענייני מעשה, החלפת נורה הייתה גבול יכולתי. בענווה נכנסתי אחריו למכונית, בתקווה שיבוא רעיון. במחסן העצים הוא דקלם את רשימתו וסיים עם ערמה מרשימה של קורות וקרשים וצירים וברגים. אני הסתפקתי ברשימה מאולתרת: כמה לוחות סיבית, כמה תמוכות עץ ושקית מסמרים.

הלכנו איש לביתו והתחלנו לדפוק בפטיש. לפני תחילת החג ביקרנו זה אצל זה לראות את התוצאות. שלו הייתה יפהפייה, בית קיץ שבו כל אחד יכול היה לעמוד בשלוות נפש בנדודים במדבר. שלנו הייתה צנועה בכל קנה מידה. חיברתי את לוחות הסיבית לקורות ליצירת שלושה קירות מרובעים, מסמרתי אותם זה לזה והשענתי אותם על הקיר האחורי של הבית. זה נראה כמו ארגז אריזה גדול. היה חור בשביל דלת.

החג הגיע, וכמו להכעיס, בלילה השני הייתה סערה. הרוח ייללה והתגברה לסופה. בבית הכנסת למחרת בבוקר ישב חברי מדוכדך. הסוכה שלו קרסה. "מה קרה לשלך?" שאל. "היא עדיין עומדת," אמרתי. הוא בקושי האמין. הסוכה המשוכללת שלו התהפכה, ואילו הצריף המאולתר שלי שרד. "אני חייב לבוא לראות אותה," אמר. "אני לא מבין איך סוכה כלשהי יכלה להישאר עומדת אחרי הסערה הזאת."

הלכנו יחד לביתי לחקור את התעלומה. מהר מצאנו את התשובה. בניגוד לשלו, הסוכה שלנו לא עמדה לבדה. היו לה שלושה קירות, ובמקום הרביעי השענו אותה על הבית. כדי שלא תקרוס, חיברתי פינה אחת לקיר הבית במסמר יחיד, והמסמר הזה הוא שהחזיק מעמד בסערה.

חברי צחק ואמר: "עכשיו אני מבין את משמעות הסוכות. אפשר לתכנן ולבנות את המבנה המשוכלל ביותר, אבל אם הוא לא מחובר למשהו יציב, יום אחד תבוא הרוח ותפיל אותו. או שאפשר לבנות מחסה מאולתר שנראה שברירי, וכנראה גם הוא כזה. אבל אם הוא מחובר, ולו בנקודה אחת, למשהו שאינו זז, הוא יחזיק מעמד בסערה הקשה ביותר." והוא הביט במסמר שבפינה בחיוך שלא שכחתי מעולם ואמר: "המסמר הזה הוא אמונה."

מקור: RabbiSacks.org, 'מסמר של אמונה'

עוד: סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.