ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

הזכוכית השבורה והאור הנצחי

ראש ישיבה מירושלים נסע לאיטליה לפתוח לבבות וכיסים. הוא נכנס לביתו של יהודי עשיר במילאנו ועמד נדהם מול הפאר שלפניו. הוא ביקר בבתים עשירים רבים, אבל טעם טוב כזה לא ראה מעולם. נברשות בדולח נתלו מהתקרה, רצפת השיש הייתה מכוסה בשטיחים אמנותיים, ושולחן הסלון היה ערוך בכלים משובחים.

ואז הבחין בדבר מוזר. בארון זכוכית עמדה חנוכייה מפוארת מכסף, ומתחתיה קופסה ובה זכוכית שבורה. איך מתיישבת זכוכית שבורה עם כל הפאר הזה? האיש סיפר לו:

"נולדתי למשפחה חסידית. למדתי בישיבה וקיבלתי חינוך מעולה. כל המשפחה התפרנסה מעושרו של סבי, שניהל מפעל משגשג במילאנו, והחיים היו נפלאים. יום אחד הגיע מכתב מסבי. הזקנה משיגה אותו, כתב, וביקש שאבוא לעזור לו בעסק לפני שיהיה מאוחר מדי. המשפחה התפרנסה מהעסק הזה, ולכן נאלצו הוריי להוציא אותי מהישיבה. נמשכתי לניהול המפעל, והצלחתי מאוד. בתוך שנתיים נכנסתי לנעליו של סבי והרחבתי את העסק. אבל לאט לאט שכחתי את החינוך שקיבלתי.

"יום אחד חלף זמן התפילה ולא הלכתי לבית הכנסת; בפעם אחרת נרדמתי מרוב עייפות בלי להתפלל ערבית; ובוקר אחד לא מצאתי זמן להוציא את התפילין מהתיק. השנים חלפו. חיפשתי אישה שתתאים למעמדי החברתי. גם היא באה מבית יהודי, אבל לא התעניינה במסורת. זה היה החינוך שנתנו, או לא נתנו, לילדינו.

"ערב אחד חזרתי מהמשרד וראיתי קבוצת ילדים יהודים ברחוב. באמצע עמד ילד בכיפה והתייפח: 'מה אגיד לאבא? מה אסביר לאבא? אבא יכעס כל כך.' שאלתי את הילד מה קרה. הוא אמר שהלילה הוא הנר הראשון של חנוכה. אביו שלח אותו לקנות בקבוק שמן זית. במרוצתו הביתה נפל הבקבוק ונשבר, ועכשיו הוא מפחד מתגובת אביו. האב היה אדם עני ומדוכא, והילד פחד שיאשימו אותו. כמובן, הוצאתי מיד את הארנק, נתתי לו די כסף לקנות בקבוק שמן אחר, והלכתי הביתה.

"ניסיתי להמשיך בשגרה, אבל בכיו של הילד לא נתן לי מנוח. 'מה אגיד לאבא?' גם אני מזדקן; בקרוב ילדיי יקימו בתים משלהם. מה אגיד לאבי, ולאבי שבשמיים? האם דורות של מסירות לחיים יהודיים ייפסקו וייגמרו משום שהייתי שקוע בהצלחה חומרית? הכאב הציף אותי. בפעם הראשונה זה עשרות שנים הלכתי לחנות וקניתי בקבוק שמן זית להדלקת נרות חנוכה. אספתי את המשפחה, טיגנתי לביבות וסיפרתי את סיפור הנס.

"ואז עשיתי עוד דבר. חזרתי למקום שבו עמדו הילדים וטאטאתי את הזכוכית השבורה מהרצפה. עטפתי את השברים בעיתון והנחתי אותם על שולחני. בכל יום אני נזכר איך הכול התחיל. בכל יום אני רואה במו עיניי ששברים מכוערים, חדים ושבורים יכולים לבנות אור נצחי."

מלחמת יום הכיפורים השאירה אחריה שבר וצלקת. וכך כל קדוש, כל נשמה שבורה, כל פך שמן חנוכה טהור שנופץ. אבל אנחנו לוקחים את הכאב הזה ובעזרתו מחזקים, ושוב מחזקים, את בניין עמנו. הקב"ה ודאי יראה את מסירות נפשנו בהמשך קיומו של עם ישראל, ויפתח לכולנו את ספר החיים בגאולה השלמה והנצחית.

מקור: הרב פסח קרוהן (ששמע מהמגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ), הובא ב-'Good Shabbos Everyone' (Breslev.com) וב-Jewish Press ('סיפור חנוכה', Torah Tavlin)

עוד: סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.