ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

פרשת השבוע ›

פרשת כי תצא

דברים · Deuteronomy 21:10-25:19

פרשת כי תצא

פרשה זו מכילה שבעים וארבע מצוות, יותר מכל פרשה אחרת, הנוגעות כמעט בכל תחום בחיים. היא פותחת בדיני יפת תואר, בזכות הבכור לפי שניים בירושה, ובבן סורר ומורה. היא מצווה להשיב אבידה לבעליה ולעזור לחבר להקים בהמה שנפלה. הלוקח ביצים או אפרוחים מן הקן חייב לשלח תחילה את האם. בית חדש חייב מעקה על גגו, שלא ייפול הנופל ממנו. התורה אוסרת לחרוש בשור ובחמור יחדיו, ומצווה גדילים על ארבע כנפות הכסות. היא נותנת דיני נישואין וגירושין, ופוטרת חתן משירות הצבא שנה אחת כדי לשמח את אשתו. שכר שכיר יש לשלם ביומו, והשכחה נשארת לגר, ליתום ולאלמנה. לא תחסום שור בדישו. המשקלות צריכים להיות של צדק, וישראל מצווים לזכור את אשר עשה להם עמלק.

לקח להיום

הפרשה פותחת: כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו השם אלוקיך בידך. תורת החסידות מבארת זאת כמלחמה הפנימית שכל אדם ניצב בה מול היצר הרע. הפסוק אינו אומר אם תנצח, אלא מבטיח שהשם ייתן את האויב בידך. הרבי הדגיש שאנו נכנסים לכל מאבק אישי כשהניצחון כבר מובטח לנו, כי השם נותן לנו את הכוח. פרשה זו נקראת בחודש אלול, כשאנו עובדים על עצמנו מתוך ביטחון ולא מתוך ייאוש.

תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה

תורת הרבי

הרבי לימד שהמלחמה בפרשה היא המאבק הפנימי נגד הצד השלילי שבנו, ושאנו נכנסים אליו כשהיד כבר על העליונה, כי הנשמה באה מה'.

הפרשה נפתחת: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ". הרבי שם לב ללשון יוצאת דופן: התורה אומרת "תצא למלחמה" ולא רק "תלך למלחמה". מלחמה אינה הבית הטבעי של הנשמה היהודית. לפני שנכנסה לגוף הכירה הנשמה את הנוכחות האלוקית האינסופית, שבה אין לרע שום כוח. לכן כשהנשמה "יוצאת" אל עולם המאבק, היא עוזבת את מצבה הטבעי, ואין היא אמורה להרגיש שם בבית.

הרבי הצביע גם על הלשון "על אויביך", שאפשר לקרוא "מעל אויביך". מקור הנשמה בעצמות ה' נותן לה יד על העליונה מול הרע. הרבי הוסיף שהמאבק הפנימי מתנהל בעיקר בתפילה היומית, ושלימוד תורה יכול להסיר שליליות בדרך שלווה יותר, כמעט אוטומטית. כשאפשר להסיר את הרע בלימוד, הבחירה להילחם בו ישירות בתפילה היא "מלחמת רשות".

מה זה אומר לנו: כשאנו נאבקים בכעס, בעצלות או בפיתוי, איננו נלחמים ממקום חולשה. המאבק אמיתי, אבל הנשמה שבתוכנו חזקה מהדחף. איננו צריכים להיות מושלמים כדי להתחיל; עלינו להחליט לצאת ולהתמודד, ולבטוח שניתן לנו הכוח.

פרשת כי תצא נקראת בדרך כלל בחודש אלול, חודש החשבון והחזרה, ולכן המסר מגיע בזמן הנכון. ראו המדריך שלנו על היצר הרע ועל שתי הנשמות.

סיפור

התלמוד מספר על רבי חייא ואשתו (יבמות סג ע"א).

אשתו של רבי חייא הייתה מצערת אותו. ובכל זאת הוא המשיך להביא לה מתנות. רב שאל אותו: למה אתה סובל אותה?

רבי חייא ענה שדי לו בכך שהיא מגדלת את ילדיהם ומצילה אותו ממחשבות לא ראויות.

פרשת כי תצא כוללת דיני נישואין, והסיפור התלמודי הזה מלמד הכרת טובה. רבי חייא לא העמיד פנים שנישואיו מושלמים. אבל הוא בחר לשים עיניים על מה שאשתו כן נותנת לו, והבחירה הזאת הפכה מצב קשה למערכת יחסים שבה הוא עדיין נתן.

הערה: זהו תיאור תלמודי קצר, והוא אינו עצה לנישואין מסוימים. אם אתם או מישהו שאתם מכירים נמצאים בנישואין קשים, נא לשוחח באופן פרטי עם הרב או הרבנית (התקשרו 925-384-7242). לקח הסיפור הוא הכרת טובה על הטוב שאנו כן מקבלים.

רעיונות לשולחן השבת

  • שאלו כל אחד: מי הוא אדם בחיינו שלא הודינו לו זמן רב, ומה אפשר לומר לו?
  • לילדים: כי תצא מלמדת שאם רואים חפץ שאבד לחבר, חייבים להחזיר אותו. האם החזירו לכם פעם משהו, או החזרתם? איך זה הרגיש? ראו השבת אבדה.
  • למבוגרים: בפרשה יש יותר מצוות מאשר בכל פרשה אחרת, ורבות מהן עוסקות ביושר יומיומי (תשלום שכר בזמן, משקלות אמת). איזו מדברת אליכם השנה?
  • דונו: הרבי אומר שהנשמה היא "מעל" האויב. מה משתנה כשיודעים שמתחילים ממקום של כוח?
  • שיחה: התורה אומרת לשלם לשכיר באותו יום. מה זה מלמד על היחס שלנו לאנשים שתלויים בנו? ראו תשלום שכר בזמן.
  • נסו זאת: בסוף הסעודה כל אחד אומר דבר אחד שהוא מודה עליו באדם שמימינו.

מסה

כי תצא היא הפרשה שבה הכי הרבה מצוות, שבעים וארבע, וכמעט אף אחת מהן אינה עוסקת באירועים מרשימים. הן עוסקות בחיים רגילים: השבת שמלה שאבדה, מעקה לגג שטוח כדי שאיש לא ייפול, תשלום שכר בזמן, השארת עומר שנשכח בשדה לעניים.

זו תזכורת שהקדושה גרה בפרטים. והפרטים הם בדיוק המקום שבו מתנהל המאבק הפנימי שלנו. איש אינו מתפתה לגנוב ספר תורה. אנו מתפתים להתעלם מחפץ שאבד לשכן כי אנו עסוקים, לדבר בחדות כי אנו עייפים, לדחות את שיחת הטלפון שהבטחנו.

תורת הרבי נותנת לנו דרך מלאת תקווה להבין את המאבקים הקטנים האלה. איננו "הולכים למלחמה" כמי שאין לו בית מלבד שדה הקרב. אנו "יוצאים" למלחמה, ממקום של שלווה וכוח אלוקי. אנו נכנסים למאבק כשיד הנשמה כבר על העליונה. זה משנה את הרגשתנו לגבי כישלון. מעידה אינה הוכחה לכך שאנו חלשים, אלא תזכורת שהקרב נמשך ושאנו מסוגלים לחזור אליו.

סיפור רבי חייא מוסיף ממד נוסף. לפעמים הקרב הקשה ביותר אינו בפיתוי אלא בטינה, בהרגל לראות רק מה שחסר באנשים הקרובים אלינו ביותר. תשובת התלמוד שקטה: חפשו מה הם כן נותנים, והודו על כך.

ככל שחודש אלול מתקדם, אפשר לשאול את עצמנו כל יום שתי שאלות קטנות. מה דבר אחד שאעשה טוב יותר, בכוח שכבר יש לי? ולמי אני אסיר תודה היום?

אם תרצו ללמוד עוד, בואו לשבת בחב"ד למורינדה בלאפייט (התקשרו 925-384-7242 לשעות) או הצטרפו לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בבית הרב (התקשרו לכתובת), שבו תורת אדמו"ר הזקן על המאבק הפנימי הזה היא הנושא עצמו.

שאלות נפוצות

על מה פרשת כי תצא?

פרשת כי תצא (דברים כא:י-כה:יט) כוללת שבעים וארבע מצוות, ובהן השבת אבדה, שילוח הקן, מעקה לגג, תשלום שכר בזמן, משקלות אמת וזכירת עמלק.

מה הרבי מלמד על פרשת כי תצא?

הרבי מלמד ש"תצא למלחמה" מתאר את המאבק הפנימי נגד הנטיות השליליות שלנו, שאליו אנו נכנסים כשיד הנשמה כבר על העליונה, כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל.

מהו הלקח המרכזי של פרשת כי תצא?

הקדושה נמצאת ביושר היומיומי, ולכל אדם יש הכוח לנצח במאבק הפנימי כי ה' נותן את הכוח. ראו הפרשה השבועית כיצד ללמוד כל פרשה.

למידע נוסף

← שופטיםכי תבוא ←

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.