השופר בתזמורת המלכותית
מאורע מופלא התרחש בספרד בתקופה שאחרי הגירוש. יהודים רבים קיבלו עליהם את הנצרות: אחרי שעלו לעמדות בכירות ואחראיות בממשל, נראתה להם האפשרות לנטוש את בתיהם ואת עושרם ולנדוד בחיפוש אחר מקום לבנות בו את חייהם מחדש מפחידה מדי. ולכן נטשו בפומבי את אמונתם, בעוד בצנעה נשארו נאמנים לאלוקי אבותיהם והשתדלו לקיים את מצוות תורתו ככל יכולתם.
ביניהם היה דון פרננדו דה אגילר, מנצח התזמורת המלכותית בברצלונה. חודש אלול הגיע, וכשקרבו הימים הנוראים, כמהה נפשו של דון פרננדו לשמוע את קול השופר בראש השנה. בכמיהתו שותפים היו רבים מאחיו. ולכן הודיע שבתאריך מסוים בעתיד הקרוב, תאריך שחל ביום הראשון של ראש השנה, ינצח על תזמורתו בקונצרט שיציג את נעימותיהם של עמים רבים ושונים.
בקהל, בין בכירי הכנסייה והאינקוויזיציה, ישבו רבים מחבריו האנוסים של דון אגילר, יהודים שכמוהו קיבלו כלפי חוץ את הנצרות אך בסתר נשארו נאמנים לאמונה ולמעשה היהודיים. הם באו לשמוע את קול השופר, ושמעו! התזמורת ניגנה יצירות שונות, וביניהן את קולות השופר האהובים, תקיעה, שברים ותרועה, בסדר שקבעה המצווה, בניצוחו של דון אגילר עצמו.
אמרו שאיש מעולם לא הצליח לערבב את השטן בראש השנה כמו דון אגילר. המקטרג הגדול היה מיוצג באותו יום בידי סוכניו הראשיים, צמרת הכנסייה והאינקוויזיציה שלה, והם שמעו את תקיעת השופר ולא ידעו דבר!

