דוד חטואל בחר בחיים
ב-2 במאי 2004 נסעה טלי חטואל, בהריון בחודש השמיני, עם ארבע בנותיה הקטנות סמוך לביתם בגוש קטיף, כשמחבלים תקפו את הרכב. טלי וארבע הבנות נרצחו.
בעלה, דוד, לא היה ברכב. באותו בוקר קם כאב למשפחה גדולה, בציפייה ללידת בן. אחר הצהריים כבר איבד את עולמו כולו.
קשה אפילו לדמיין איך היה היום ההוא. מי שהכירו את דוד סיפרו שעמד בפני צומת: לתת לשכול לבלוע אותו, או לקום ולהמשיך לחיות. הוא בחר בחיים.
כעבור שנה נישא שוב, ועם אשתו לימור החל לבנות משפחה חדשה. הבית התמלא שוב בילדים, ובצחוק.
דוד מעולם לא אמר שהכאב נעלם. אבל הוא הראה מה אדם יכול לעשות כשהחיים דורשים ממנו את הבלתי אפשרי: לעשות את הצעד הבא, ואחריו עוד אחד.
רובנו לא נעמוד לעולם מול דבר כזה. לכן כשאנחנו חשים שהצרות שלנו מכריעות אותנו, סיפורו של דוד מזכיר לנו בעדינות: אנחנו חזקים ממה שאנחנו חושבים, ותמיד יש דרך להמשיך.
מקור: ויקיפדיה, רצח משפחת חטואל

