רב מנדל והכייס
רב מנדל פוטרפס, חסיד בעל זקן לבן וארוך, נעצר על שסייע להבריח יהודים מברית המועצות. הוא ישב במחנה גולאג בסיביר, בצריף מלא פושעים.
הפושעים שיחקו קלפים, בילוי שהיה אסור בגולאג. אז הם הציבו שומר בדלת, ובכל פעם שהסוהרים באו, הוכרזה אזעקה והקלפים הוסתרו. הסוהרים ידעו על משחקי הקלפים, אבל ככל שניסו, מעולם לא הצליחו למצוא את הראיות. סוהר היה פורץ לחדר ומחפש בכל פינה ובכל סדק, ואיכשהו הקלפים תמיד חמקו ממנו. רב מנדל עשה כמיטב יכולתו לצפות בפושעים ולגלות היכן מוסתרים הקלפים, אבל מעולם לא הצליח לזהות את המחבוא.
יום אחד שאל רב מנדל את אחד הפושעים היכן מוסתרים הקלפים, והפושע הסביר את הסוד. "בינינו," אמר, "יש כייס אומן. אנחנו מעבירים לו את הקלפים, וברגע שהסוהר נכנס, הכייס מחליק אותם לכיס האחורי של הסוהר. הסוהר מחפש את הקלפים בכל מקום, אבל לא מוצא אותם, כי הם כבר אצלו."
"ואמור נא לי," שאל רב מנדל, "איך אתם מקבלים אותם בחזרה?"
"זה פשוט," ענה הפושע. "ממש לפני שהסוהר יוצא, הכייס לוקח אותם בחזרה."
בכל פעם שרב מנדל סיפר מחדש את הסיפור הזה היה צוחק בהנאה, ואז נעשה רציני ומסביר את המוסר השכל; לסיפורים של רב מנדל תמיד היה מוסר השכל. המוסר של הסיפור הזה: כשאתה מבקר אחרים, הקפד לבדוק קודם את עצמך. בהחלט ייתכן שאתה האשם.
מקור: Chabad.org, 'כייסים' (מדור הרבי) ו'הרב והגנב'; ר' מנדל פוטרפס, 'My Gulag Life'

