ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › אמונה ואומץ

בוקר טוב, הר מילר

לפני המלחמה, רבי חסידי בפולין אהב לברך כל אדם שפגש. בהליכתו היומית היה עובר ליד שכן בשם הר מילר, מרים את כובעו ואומר בחום: ”בוקר טוב, הר מילר!“ מילר, שהיה גאה שהרב מכבד אותו כך, היה עונה: ”בוקר טוב, הר רבינר!“

ואז באה המלחמה. ההליכות פסקו. חברים הפנו עורף, שכנים נעלמו, ומילר לבש את מדי הנאצים.

שנים אחר כך, באושוויץ, עמד הרב בתור אסירים שממתינים להיות ממוינים. תנועת יד אחת של קצין שלחה אדם שמאלה, אל המוות, ותנועה אחרת ימינה, אל החיים. הרב היה זקן וחלש, והוא ידע היטב לאן תצביע היד.

כשהגיע לראש התור, הרים מבט וראה את פני הקצין. זה היה הר מילר.

הרב התיישר, כפי שתמיד עשה, ואמר בשקט: ”בוקר טוב, הר מילר.“

הקצין קפא. ואז, בלחש, ענה: ”בוקר טוב, הר רבינר.“ ויד הצביעה ימינה.

הסיפור מופיע באוסף סיפורי החסידים של השואה מאת יפה אליאך, שרשמה אותו מפי אישיות חסידית זקנה. הוא מזכיר שברכה פשוטה, הניתנת כל יום, לעולם אינה הולכת לאיבוד.

מקור: חסידות בשואה (Hasidic Tales of the Holocaust) מאת יפה אליאך, וגם באתר ברסלב

עוד: אמונה ואומץ

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.