פרשת נצבים
דברים · Deuteronomy 29:9-30:20
פרשת נצבים
ביום האחרון לחייו אוסף משה את כל העם: אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם: ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל, טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך. הם באים בברית עם השם, והברית כוללת לא רק את הנוכחים אלא גם את כל הדורות הבאים. משה מזהיר מפני אדם החושב שיוכל ללכת בשרירות לבו ושלום יהיה לו, ומתאר את הגלות שתבוא אם יעזבו את הברית. אך הוא מבטיח שבסוף ישובו ישראל אל השם, והשם יקבץ אותם מכל המקומות שאליהם נפוצו, אפילו מקצה השמים. המצוה, אומר משה, לא בשמים היא ולא מעבר לים; כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו. החיים והמוות נתתי לפניך; ובחרת בחיים.
לקח להיום
לא בשמים היא; כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו. פסוק זה מרכזי כל כך, עד שאדמו״ר הזקן בנה את כל ספר התניא כדי לבאר כיצד הוא נכון לכל אדם. חיים יהודיים אינם שמורים לגדולים בלבד; הם בהישג ידו של כל אחד מאתנו, במה שאנו אומרים, מרגישים ועושים. פרשת נצבים נקראת ממש לפני ראש השנה, ומזכירה לנו שהתחלה חדשה קרובה יותר ממה שנדמה.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
הרבי לימד שהכוח לבחור בטוב בחופשיות נובע מהרובד העמוק ביותר של הנשמה, שהוא אחד עם ה'.
נצבים מסתיימת בתחינת משה: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". הרבי שאל מה באמת מאפשר לאדם לבחור בטוב בחופשיות. בחירה המבוססת על נימוק חזקה רק כמו הנימוקים שמאחוריה, ואפילו ההיגיון עלול להרגיש כמעין כפייה: "אין לי ברירה, זה הגיוני". אבל בחירה שנובעת מעצם הנשמה אינה מוגבלת כך. היא שוללת כל דבר מלבד הטוב, ובכל זאת היא חופשית לגמרי, כי היא מבטאת מי שאנו באמת. החופש הזה נעשה אז מודע בשכל, שיכול לשקול את שתי הדרכים ולראות שהטוב נבחר בחופשיות.
הרבי קישר זאת לעונה. נצבים נקראת תמיד סמוך לראש השנה, היום שבו אנו מבקשים מה' שיבחר בנו. בחירת ה' בעם ישראל מושרשת אף היא בעצמות ולא בחישוב זכויות. כשאנו בוחרים בה' בראש השנה, לא רק מתוך היגיון אלא מתוך ליבת נשמתנו, הוא משיב בכך שהוא בוחר בנו.
זה מתאים לפסוק המרכזי של הפרשה, שהתורה "קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". אדמו"ר הזקן בנה את התניא על הפסוק הזה, כדי להראות שחיים יהודיים בהישג ידו של כל אדם, במה שאנו אומרים, מרגישים ועושים. החיים כיהודי אינם שמורים לגדולים.
מה זה אומר לנו: בפעם הבאה שנעמוד בפני בחירה בין הקל לנכון, נוכל לזכור שאיננו רק שוקלים יתרונות וחסרונות. אנו נוגעים בכוח פנימי עמוק שכבר רוצה לבחור בטוב. ושינוי כיוון קרוב מכפי שאנו חושבים. ראו בחירה חופשית, הנשמה והתניא.
סיפור
בשנות הארבעים שלח האדמו"ר הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שלוחים ברחבי אמריקה כדי להביא את חמימות היהדות ליהודים שהתרחקו. אחד מהם היה רבי שמואל לוויטין, רב לשעבר בליטא. הרבי ביקש ממנו לבקר את צ'רלס (יחזקאל) ליסנר, איש עסקים משיקגו, שאחד מאבותיו היה חסיד של האדמו"ר הראשון של חב"ד. ליסנר התבולל במידה רבה, והרבי קיווה שביקור עשוי להצית משהו.
השניים העלו זכרונות על משפחת ליסנר ועל הבית החסידי של סביו וסבתו. כשרבי לוויטין קם ללכת, ליסנר הושיט יד לפנקס הצ'קים. רבי לוויטין סירב לכל תרומה, וליסנר התפלא. רבי יצחק פרלשטיין, שהיה גם הוא שם, הציע אז דימוי: אותיות דהויות בספר תורה מתוקנות על ידי סופר שבודק אותו, וכך שולח הרבי שלוחים לרענן כל יהודי, שהוא כמו ספר תורה. ליסנר התרגש עמוקות.
כששבו השלוחים ודיווחו, אמר הרבי שהדימוי אינו מדויק לגמרי. דיו על קלף יכול לדהות, אבל אותיות חקוקות באבן, כמו עשרת הדיברות, אינן יכולות. יהודי, הסביר, הוא תורה שאותיותיה חקוקות ולא רק כתובות. הן אינן יכולות לדהות. הן יכולות רק להיות מכוסות באבק ובלכלוך של השפעות חיצוניות. המשימה אינה לכתוב מחדש יהודי אלא להסיר את הכיסוי, כדי שהניצוץ הפנימי יופיע שוב. לכן הלב היהודי תמיד מוכן להגיב.
הסיפור עובד מתוך עדות של רבי יוסף וינברג, שהיה עד ראייה.
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו כל אחד: מתי עשיתם לאחרונה בחירה שלא ניתן להסביר במלואה בהיגיון, אבל הרגישה נכונה לגמרי?
- לילדים: משה אומר "ובחרת בחיים". איזו בחירה טובה עשיתם השבוע, אף שהייתה קשה?
- למבוגרים: האם אנו לפעמים רואים בעשיית הנכון נטל, "אני חייב", במקום "אני רוצה"? מה ישתנה אם נראה בכך את מי שאנחנו?
- דונו: הרבי אמר שכל יהודי הוא כמו אות חקוקה שאינה דוהה. מה עוזר להסיר את ה"אבק"?
- שיחה: התורה אומרת שהיא "קרובה אליך". איזו מצווה קרובה אליכם ביותר, זו שאפשר להתחיל מחר?
- נסו זאת: לפני ראש השנה כל אחד בוחר בחירה טובה קטנה אחת לעשות מדי יום. ראו ראש השנה למתחילים ותשובה.
מסה
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד". מעט פסוקים מנחמים כמוהו. משה אומר אותם ביום האחרון לחייו, לכל העם: מנהיגים ושואבי מים, ילדים וגרים. כולם, הוא אומר, עומדים יחד לפני ה'. ומה שהוא מבקש מהם אינו מעבר להישג ידם.
רבים מאיתנו נושאים דאגה שקטה שיהדות היא לאחרים, למי שיודעים יותר, מרגישים יותר, נמצאים רחוק יותר בדרך. נצבים עונה על הדאגה הזאת ישירות. אדמו"ר הזקן הבין שהפסוק אומר שהקִרבה לה' אינה שמורה ללמדנים. היא בפינו, בליבנו ובמעשינו.
הרבי הוסיף מחשבה שנייה: כשאנו בוחרים בטוב, איננו מדכאים את עצמנו. אנו מבטאים את החלק העמוק ביותר במי שאנו. זה משנה את הדרך שבה אנו חושבים על המאבקים שלנו. אדם שמתגבר על פיתוי אינו בוגד ב"אני האמיתי". האני האמיתי הוא זה שרוצה להתגבר.
סיפור מר ליסנר מראה את שני הרעיונות. הנה אדם שהתרחק מאוד ממסורת משפחתו, ובכל זאת שיחה שבה נזכר בבית החסידי של סביו וסבתו נגעה בו עמוקות. התיקון של הרבי הבהיר מדוע. שום דבר ביהודי אינו נמחק. מה שלא ייערם מעל, האותיות שמתחת שלמות.
זה גם המסר של ראש השנה. איננו באים כאנשים שהרוויחו פסק דין. אנו באים כאנשים שיכולים לבחור, ושה' בוחר בהם. התחלה חדשה אינה דורשת קפיצה גדולה, רק פנייה קטנה וכנה, והכוח לעשות אותה כבר בידינו.
אם תרצו לעשות צעד כזה, אתם מוזמנים בחום לשבת בחב"ד למורינדה בלאפייט (התקשרו 925-384-7242 לשעות) או לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בבית הרב (התקשרו לכתובת), שבו מסר הקִרבה של התניא הוא נושא הלימוד.
שאלות נפוצות
על מה פרשת נצבים?
פרשת נצבים (דברים כט:ט-ל:כ) מתארת את משה מכנס את כל העם לכניסה בברית, מבטיח שישובו ויקובצו אפילו מקצה השמיים, וקורא "ובחרת בחיים".
מה הרבי מלמד על פרשת נצבים?
הרבי מלמד שהחופש לבחור בטוב נובע מעצם הנשמה, שהיא אחת עם ה', ושבראש השנה, כשאנו בוחרים בה' מעומק נשמתנו, הוא בוחר בנו.
מהו הלקח המרכזי של פרשת נצבים?
התורה והחיים היהודיים "קרובים מאוד", בהישג ידו של כל אדם, ושינוי כיוון קרוב מכפי שאנו חושבים. על הדרך ללמוד כל פרשה ראו הפרשה השבועית.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.