סיפורים ובדיחות › משלים וסיפורי מוסר
כותבים על החול, חורטים באבן
שני חברים צעדו במדבר. בדרך התחילו להתווכח, ואחד מהם סטר לשני על הפנים.
זה שקיבל את הסטירה לא אמר דבר. הוא כרע וכתב על החול: ”היום חברי הטוב ביותר היכה אותי.“
הם המשיכו ללכת עד שהגיעו לנווה מדבר ונכנסו להתרחץ. החבר שקיבל את הסטירה נתקע בבוץ והחל לטבוע. החבר השני משך אותו החוצה והציל את חייו.
כשהתאושש, לקח אבן וחרט עליה: ”היום חברי הטוב ביותר הציל את חיי.“
החבר שהיכה שאל: ”למה את הראשון כתבת על החול ואת השני חרטת באבן?“
ענה: ”כשמישהו פוגע בנו, צריך לכתוב על החול, שם רוחות הסליחה ימחו את הכתוב. אבל כשמישהו עושה לנו טוב, צריך לחרוט באבן, שם שום רוח לא תמחק.“
התורה מצווה אותנו לאהוב את הזולת ולא לנטור. הסיפור מראה איך: לתת לפגיעות להיעלם, ולזכור את הטוב.
מקור: סיפור מוכר; אי אפשר לאמת את פרטיו
