ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

כוחה של טלית

את תפילות השבת שלנו אנחנו עורכים במלון, ולכן אין פלא שאנשים מוצאים אותנו, בין אם הם מתארחים במלון ובין אם חיפשו אותנו באינטרנט. לפני כמה חודשים הלכתי אל "חדר התפילה" שלנו, בית הכנסת שלנו, כשישראלי כבד גוף רץ אליי, בירך אותי ב"שלום עליכם" חם ופלט: "אתה בטח מחב"ד! ישבתי במסעדה בפגישת עסקים וראיתי אותך עובר. לא רציתי לאבד אותך, אז רצתי אחריך להגיד לך שאבוא לבית הכנסת. ובמיוחד אני רוצה לספר לך סיפור לא ייאמן אבל אמיתי.

"במלחמת יום הכיפורים הייתי אחראי על קבוצה של חיילים. היו לנו טנקים וארטילריה כבדה שתמכו בנו. ובכל זאת, יומיים הראשונים של המלחמה היו אסון מוחלט. המצרים הציפו אותנו לגמרי. והנה אנחנו בשטח האויב: רוב הקבוצה שלנו נהרגה, הטנקים הושמדו, הקשר נותק, מכשירי הקשר מתים, ואנחנו שחוקים, מותשים ומוכים.

"פתאום, במרחק, ראינו דגלי ישראל מתנופפים ברוח, וקבוצה של טנקים ישראליים. ניצלנו! נשלחו כוחות מילואים ישראליים לחלץ אותנו! קפצנו על רגלינו, ובכל הכוח שנותר בנו רצנו הכי מהר שיכולנו לעבר כוח החילוץ. אבל המראה שנגלה לעינינו היה מחריד: הם כיוונו אלינו. הם חשבו אותנו לערבים בגלל המראה הפרוע, הלא מגולח והמלוכלך שלנו אחרי יומיים של קרבות קשים.

"בלי לבזבז רגע, אחד החיילים שלי שלף טלית מהתרמיל ורץ ישר לעבר הטנקים, בין הכדורים המתעופפים, כשהוא מנופף בה גבוה באוויר. מעשה הגבורה הזה זיהה אותנו כיהודים, והוא הציל את כולנו.

"מאיפה הגיעה הטלית הזאת? היא הייתה שלו. כשנסוגנו הוא הציל אותה יחד עם התפילין שלו ונשא אותה איתו. אז לא רציתי להתפלל, לא האמנתי. אבל עכשיו, בכל פעם שאני רואה טלית, אני נזכר שאני חי היום בזכות טלית אחת."

מקור: JTA (1998), 'זוכרים את מלחמת יום הכיפורים: ניצול המתקפה המצרית נזכר בימי אוקטובר' (יוסי הראל, מוצב מילאנו, קו בר-לב)

עוד: סיפורים אמיתיים מעוררי השראה

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.