סיפורים ובדיחות › משלים וסיפורי מוסר
הקברניט הוא אבא שלי
ילד שיחק פעם לבדו על חוף הים. עובר אורח עצר ושאל אותו מדוע אינו הולך לשחק עם שאר הילדים בקצה השני של החוף.
הילד הקטן ענה שהוא מחכה שתעבור ספינה, כדי שיוכל לנופף בדגל שלו לקברניט.
"אבל כאן לא עוברות סירות קטנות," אמר האיש, "רק מכלית גדולה. אז למה שלא תלך לשחק עם הילדים האחרים?"
"לא, זאת בדיוק הספינה שאני מחכה לה!" אמר הילד בלהט. "אני מחכה לנופף בדגל שלי לקברניט של המכלית ההיא. ואז הוא ינופף לי בחזרה בדגל."
"זה טיפשי," אמר האיש. "הקברניט של הספינה ההיא הוא אדם חשוב מאוד. אני בספק אם הוא בכלל יכול לראות אותך מהמרחק הזה. למעשה, אני לא מבין למה שהוא יסתכל לכיוון הזה בכלל."
"הו, אני יודע שהקברניט לא רק יחפש אותי, הוא גם ינופף לי בחזרה," אמר הילד בביטחון.
"איך אתה יכול להיות כל כך בטוח?"
"כי הקברניט הוא אבא שלי."
מקור: משל, מאוסף הסיפורים של הרב לבקובסקי

