פרשת בא
שמות · Exodus 10:1-13:16
פרשת בא
השם מביא את המכה השמינית, ארבה שאוכל את כל מה שהשאיר הברד, ואת התשיעית, חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושה ימים, ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. משה מזהיר את פרעה מפני המכה האחרונה, מכת בכורות. השם נותן לישראל את המצוה הראשונה כעם: החודש הזה לכם, קידוש החודש וספירת החודשים. כל משפחה לוקחת שה, מקריבה אותו לקרבן פסח, נותנת מדמו על המשקוף והמזוזות, ואוכלת אותו צלי אש על מצות ומרורים. בחצות הלילה מכה השם כל בכור במצרים ופוסח על בתי בני ישראל. פרעה משלח אותם, והם יוצאים בחיפזון כזה שבצקם לא הספיק להחמיץ. כשש מאות אלף רגלי הגברים, לבד מטף, יוצאים בתום ארבע מאות ושלושים שנה. הפרשה כוללת את דיני הפסח, קדושת הבכור, ותפילין, אות על היד וטוטפות בין העיניים.
לקח להיום
פעמיים בפרשה מצווה התורה שיציאת מצרים תהיה לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך, המקור למצוות תפילין. הרבי עודד כל איש ונער יהודי אחרי בר מצוה להניח תפילין בכל יום חול, ויזם מבצע עולמי כדי לעזור לכל יהודי לקיים מצוה זו. קשירת התפילין על הזרוע, כנגד הלב, ועל הראש מזכירה לנו להקדיש להשם את רגשותינו, מחשבותינו ומעשינו, ומביאה יציאת מצרים אישית לכל יום.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
הרבי מלמד שהאור שיהודי רוכש בתורה ובתפילה נועד להיכנס ל"מצרים" של חיי היומיום, ושם להעלות את הקדוש.
הרבי פותח במכת החושך. התורה אומרת שבמהלכה "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". המדרש קורא זאת כנס: אור מיוחד ליווה את היהודים לכל מקום, והראה להם את הזהב, הכסף והאוצרות הנסתרים של המצרים. רש"י קורא אחרת. אצל רש"י הנס היחיד היה החושך עצמו, שהותיר את המצרים חסרי אונים, וכך יכלו היהודים לחפש בבתיהם באור רגיל. הרבי שואל למה הם נחלקים.
הוא מסביר שעיקרון יסודי בחיי היהדות הוא לקיים מצוות באמצעים טבעיים ולא בניסים. לדוגמה, כשאדמו"ר הזקן נסע בספינה, המתין לקדש את הלבנה עד שהממונה על הספינה הסכים לעצור אותה, ולא סמך על נס. רש"י מיישם כאן את העיקרון. המדרש מביא סיבות למה הוא לא חל על ממון המצרים: העיקרון חל בעיקר על מצוות שניתנו אחרי סיני, זה היה שכר שהובטח לאברהם ולא מצווה, וההגעה לאוצרות נסתרים דרשה אור מיוחד.
אחר כך נותן הרבי קריאה עמוקה יותר. המדרש כולל את האור במכה, כי האור שאנו רוכשים בתורה ובתפילה חייב להיכנס ל"בתי מצרים" של העולם הגשמי ולהוציא ממנו את הקדושה. קריאת רש"י מראה שלב מאוחר יותר, כשהעולם כבר זוכך והנשמה חוזרת למקומה האמיתי.
הלקחים המעשיים הם אלה. חיי היהדות הם שני חלקים: העבודה הפנימית של תורה ותפילה, והעבודה החיצונית של הפיכת העולם הגשמי לקדוש. האור הפנימי צריך להגיע לעבודה החיצונית. גם בחשכת הגלות ה' מסדר נסיבות שבהן נוכל לשרת אותו בלי מכשולים, אף שהמצווה עצמה נשארת טבעית. וההבטחה לאור ב"מושבותיכם" חלה גם גשמית וגם רוחנית.
סיפור
כך התחיל מבצע התפילין של הרבי, עם סיפור שסיפר אחד מחסידיו. בתחילת יוני 1967, כשישראל הייתה מוקפת צבאות אויב, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, דיבר הרבי בהתוועדות. הוא ציטט את הבטחת התורה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", שחז"ל קוראים כמתייחסת לתפילין של ראש. הוא אמר שהמצווה הזאת נותנת לעם ישראל כוח נוסף בעת משבר.
חסידים ברחבי העולם, במיוחד בישראל, הגיבו במהירות. הם חיפשו דרכים להציע לחיילים ולאזרחים את האפשרות להניח תפילין. זמן קצר אחרי שחרור הכותל, הזמינו חסידי חב"ד רבים, חלקם במדים, חיילים שהתפללו שם להניח תפילין. עד מהרה עמדה ליד הכותל עגלה עם זוגות תפילין רזרביים, שאיישו אותה חסידים נגישים וחביבים. רבים פגשו את המצווה לראשונה שם.
איש עסקים לונדוני, בן ציון ריידר, נשאל פעם על ידי שכן למה בחר הרבי דווקא במצווה הזאת. לא הייתה לו תשובה. מאוחר יותר ב-1967, ביחידות, שאל את הרבי עצמו. הרבי נתן שתי תשובות. ראשית, התלמוד אומר שיהודי שהניח תפילין של ראש אפילו פעם אחת אינו שייך עוד לקטגוריה מסוימת. שנית, יהודי במיאמי שרואה תמונה של יהודים מניחים תפילין בכותל עשוי להתעורר לעשות כך.
ב-1974 ביקר ריידר במיאמי בעסקים. רואה חשבון מקומי שלא הניח תפילין מאז בר המצווה סיפר לו שתמונה של יהודים מניחים תפילין בכותל המערבי הניעה אותו להתחיל מחדש.
תמונה אחת, זוג תפילין אחד, אור שנישא לבית רחוק.
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו: מהו "אור" בבית שלנו? נר, מילה טובה, שיר, סיפור?
- שאלו את הילדים: לישראל היה אור בבתיהם בזמן שבחוץ היה חושך. מתי הבית שלנו הוא מקום מואר למי שצריך?
- שוחחו: "תורה ותפילה" הן העבודה הפנימית, והעבודה ומטלות היומיום הן העבודה החיצונית. איך הראשונה יכולה לגעת בשנייה?
- דברו על התמונה בסיפור. האם תמונה או סיפור הניעו אתכם פעם לעשות משהו יהודי?
- לילדים: התפילין מזכירים לנו לשרת את ה' בלב ובמוח. למה הייתם רוצים להקדיש את הלב והמוח שלכם?
- למבוגרים: האם יש פעילות יהודית שהפסקתם, כמו רואה החשבון ממיאמי עם התפילין, שאפשר להתחיל שוב?
מסה
רובנו חיים בשני עולמות. האחד הוא עולם הרגעים השקטים: ברכה לפני האכילה, נר שבת, כמה מילים של תהילים. השני הוא עולם הדוא"ל, הפקקים, המועדים הדוחקים והארוחות תוך כדי תנועה. קל להרגיש שהעולם הראשון קדוש והשני הוא "מצרים", משהו לעבור.
תורת הרבי על בא אומרת שהאור נועד לעבור מהראשון לשני. מכת החושך מראה זאת: לבני ישראל היה אור במושבותם, ובאור הזה יכלו לראות מה מוסתר בבתי המצרים. הנקודה היא שהאור שאנו רוכשים בתורה ובתפילה אינו נועד להסתתר בפינה. הוא נועד להיכנס למקומות עבודתנו, למטבחינו ולשיחותינו, ולמצוא את הקדושה שכבר מחכה שם.
לכן מצוות נעשות בדברים ממשיים: זוג תפילין, נר, מטבע לצדקה, כיכר חלה. הן מביאות משהו רוחני אל העולם הגשמי. בסיפור, תמונה אחת מהכותל נשאה את האור הזה לאיש במיאמי שלא הניח תפילין מאז בר המצווה. הרבי הבין שתמונה אחת יכולה לדבר אל הנשמה.
אין צורך לעזוב את חייכם כדי למצוא את האור. התחילו במקום אחד שמרגיש "חשוך", בוקר עמוס, ארוחת ערב משפחתית מתוחה, ערב בודד, ושאלו איזה אור קטן תוכלו להביא לשם: ברכה, מילה טובה, דקת שקט לפני הארוחה.
למשפחות בלאפייט, במוראגה ובאורינדה, צעד ראשון יכול להיות פשוט כמו להצטרף אלינו בשבת. התקשרו לבית חב"ד למורינדה בלאפייט 925-384-7242, או שאלו על שיעור התניא ביום רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בבית הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה פרשת בא?
מה הרבי מלמד על פרשת בא?
מניין מצוות תפילין בפרשת בא?
התורה אומרת פעמיים בפרשה זו שיציאת מצרים תהיה "לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", וזה מקור מצוות תפילין. ראו להתחיל להניח תפילין לפני בר מצווה או מצאו את פרשת השבוע בדף הפרשה.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.