פרשת בהר
ויקרא · Leviticus 25:1-26:2
פרשת בהר
בהר סיני נותן השם למשה את דיני שנת השמיטה. בכל שנה שביעית תשבות הארץ שבת לה': שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, ומה שגדל מאליו שייך לכל. אחרי שבע שבתות שנים באה שנת החמישים, היובל, שמכריזים עליה בקול שופר ביום הכיפורים. קוראים דרור בארץ, עבדים עבריים יוצאים לחופשי, והשדות חוזרים לבעליהם המקוריים, כי לי הארץ. הפרשה מלמדת כיצד גואלים שדות ובתים, עם דינים מיוחדים לבתי ערי חומה ולערי הלויים. התורה מצווה להחזיק יהודי שמטה ידו, להלוות לו בלי נשך ותרבית, ולנהוג בעבד בכבוד, לא בפרך. יהודי שנמכר לנכרי חייב להיגאל. הפרשה מסתיימת באיסור עבודה זרה ובשמירת השבת.
לקח להיום
התורה צופה את דאגת החקלאי: מה נאכל בשנה השביעית אם לא נזרע? והשם עונה: וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית. שנת השמיטה היא שיעור בביטחון בהשם. הרבי לימד שהדבר נכון גם לגבי קצב העבודה והמנוחה שלנו: שמירת שבת, נתינת צדקה או זמן ללימוד תורה לעולם אינם גורעים מאתנו באמת. אנו עושים את חלקנו ביושר, ובוטחים שפרנסתנו באה מהשם.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
כשאיננו מרגישים למה מצווה חשובה, אפשר עדיין לעבוד בהתמדה ובמאמץ, והמאמץ הזה שומר על האור הפנימי חי. פרשת בהר מדברת על שתי שנים מיוחדות: שמיטה, השנה השביעית שבה הארץ נחה, והיובל, השנה החמישים. הרבי מבחין בתמיהה: יש מקומות בתלמוד שקושרים את השמיטה ליובל, ויש שרואים אותה שלמה בפני עצמה. ואחרי שהיובל פסק, עדיין ספרו היהודים את השנה השביעית. מדוע?
הרבי מסביר ששתי השנים מבטאות שתי דרכים להניח את האגו בצד. שמיטה היא דרך המאמץ: החלטה מכוונת להשתיק את העצמי, כשהאגו שלנו ממשיך לשאול "מה נאכל?" זהו מאבק פנימי אמיתי, והתורה מנסחת את השאלה בקול (ויקרא כ״ה:כ). היובל הוא דרך ההבנה: ביטול עצמי שבא מראייה ברורה, שמתפשט בכל האדם ושובר את ההטעיה העצמית.
כל עוד עמד בית המקדש, שתי הדרכים היו מחוברות. אחר כך, בגלות, נשארה דרך המאמץ. הרבי משווה זאת לשני סוגי עבדים. האחד עובד מתוך הבנה ואהבה. השני עובד מתוך משמעת וקבלת עול. הראשון הוא האידיאל. אבל השני שומר על האור הפנימי של היובל עד שיתגלה שוב.
מה זה אומר לנו? יהיו ימים שהמצווה מרגישה יבשה ואיננו מבינים אותה. אין צורך לחכות לתחושה לפני שמתחילים. אנו שומרים שבת, נותנים צדקה, אומרים את התפילה, ועונים בעדינות לקול המציק של האגו. המאמץ עצמו יקר, וההבנה צומחת ממנו.
סיפור
סיפור אמיתי זה מסופר בגוף ראשון על ידי דב ווייס, אחד מכשלושים צעירים שייסדו בשנת 1950 את הכפר קוממיות בדרום ישראל. זה סיפור שנת השמיטה הראשונה שלהם, שנת תשי"ב.
המתיישבים שמרו שמיטה. במקום לעבד את האדמה בנו בתי קבע. כשהשנה הסתיימה היו זקוקים לזרעים לזריעה, וכל מקור שפנו אליו סירב. התבואה היחידה שהוצעה הייתה זרע ישן ומתולע מקיבוץ שכן, גת, שחבריו מסרו אותו בלעג.
הרב שלהם, הרב בנימין מנדלסון, יעץ להם לקחת אותו. ה', אמר, יכול להצמיח אפילו זרע גרוע.
הם זרעו מאוחר, בנובמבר, חודשיים או שלושה אחרי חקלאים אחרים, מיד אחרי בוא הגשמים הראשונים. החיטה שלהם נתנה יבול גדול במיוחד, בעוד שדות שכנים שנזרעו קודם יצאו חלשים.
גת ביקשו אחר כך תשלום, והעניין נדון בבית דין. הרב מנדלסון פסק שהמתיישבים ישלמו, שכן לזרע היה ערך אמיתי לזריעה, אף שבגת חשבו אותו חסר ערך. דב ווייס מספר זאת כעדות על מה שחווה; זהו תיאור אישי, ולא תיעוד עצמאי.
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו את כולם: מהו דבר שפחדתם לוותר עליו, זמן, כסף, הרגל, ובסוף הכול היה בסדר?
- לילדים: אם חווה נחה שנה שלמה, מה יעשו החקלאים במקום? מה הייתם עושים אתם בשנת חופש?
- שיחה: התורה אומרת את השאלה בקול, "מה נאכל?" למה לדעתכם היא אינה מעמידה פנים שלעולם לא נדאג?
- שאלה למבוגרים: מה שבת עולה לנו בכל שבוע, ומה היא מחזירה?
- דברו על שני העבדים של הרבי: אחד עובד מהבנה, אחד ממשמעת. מי אתם ביום קשה? מה עוזר?
- קראו על שמיטה, שבת ותניא על כסף.
מסה
רובנו מכירים את הקול השקט ששואל, "ומה אם לא יהיה מספיק?" מספיק זמן, מספיק כסף, מספיק כוח. הוא מדבר הכי חזק כשאנו עומדים לעשות משהו נדיב, או לתת לעצמנו מנוחה: לצאת מהעבודה בצהרי יום שישי, לכתוב צ'ק גדול יותר, לומר לא לעוד מחויבות אחת.
פרשת בהר אינה מעמידה פנים שהקול הזה אינו קיים. התורה מצטטת אותו: "מה נאכל בשנה השביעית?" ואז היא עונה בהבטחת ברכה. הרבי מוסיף שכבה שנייה: השאלה היא האגו המדבר, ושנת השמיטה היא אימון בהנחתו בצד. לא על ידי הבנת הכול קודם, אלא על ידי בחירה.
יש בכך כבוד גדול. התורה אינה דורשת שנרגיש בטוחים לפני שנפעל. היא מבקשת שנפעל, ביושר ובמאמץ, ונסמוך שהתחושה תבוא אחר כך. מי ששמר את שבתו הראשונה, או נתן את תרומתו האמיתית הראשונה לצדקה, יודע איך זה עובד. בפעם הראשונה זה מרגיש לא טבעי. בפעם העשירית זה מרגיש כמו בית.
יחד עם זאת, תורת הרבי היא טובת לב. מאמץ ממושמע אינו מדרגה שנייה. בזמן שהאור הפנימי נסתר, זו הדרך שבה האור ממשיך לדלוק. אם אינכם מרגישים זאת היום, עשו זאת בכל זאת, והיו סבלניים עם עצמכם.
אז הנה תרגיל קטן לשבוע הזה. בחרו דבר אחד שאתם מוותרים עליו למען משהו נעלה, אולי שעה אחת של דואר אלקטרוני בליל שישי. שימו לב לקול ששואל "ומה אם?" ענו לו בשלווה, וראו מה קורה.
אם תרצו שולחן שבת להצטרף אליו בלאפייט, התקשרו ל"חב"ד למורינדה" 925-384-7242, או בואו לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 בצהריים בבית הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה עוסקת פרשת בהר?
פרשת בהר (ויקרא כ״ה:א–כ״ו:ב) מביאה את דיני השמיטה, השנה השביעית שבה ארץ ישראל נחה, והיובל בשנה החמישים, וכן דינים על שחרור עבדים, השבת קרקע ועזרה למי שירד מנכסיו.
מה מלמד הרבי על פרשת בהר?
הרבי מלמד ששמיטה היא לקח בהנחת האגו בצד דרך מאמץ מתמיד, גם כשאיננו מרגישים את המשמעות. הוא מסביר שהיובל הוא הצורה העמוקה יותר, הנחת האגו בצד דרך הבנה.
מהי שמיטה?
שמיטה היא שנת השבתון, השנה השביעית שבה ארץ ישראל נחה. קראו עוד במדריך על שמיטה וראו את פרשת השבוע.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.