ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › סיפורי חסידים

אל תשכח אותנו

בכפר קטן בירכתי מזרח אירופה, מרחק שעות רבות של נסיעה מהקהילה היהודית הקרובה, חיה משפחה יהודית. פעם בשנה, ליום הקדוש, יום הכיפורים, הם עשו את הדרך הארוכה אל העיירה כדי להתפלל יחד עם אחיהם היהודים.

שנה אחת קם הכפרי השכם בבוקר בערב יום הכיפורים והתכונן לדרך. בניו, שלא היו חרוצים כמוהו, המשיכו לישון. מתוך קוצר רוח לצאת לדרך אמר לבני משפחתו: "שמעו, אני יוצא ברגל בזמן שאתם מתארגנים. אחכה לכם ליד האלון הגדול בצומת הדרכים."

הכפרי הלך במהירות, הגיע עד מהרה אל העץ ונשכב בצילו לחכות לעגלת המשפחה. מותש מכמה ימים של עבודה מפרכת, הוא נרדם. בינתיים העמיסה משפחתו את העגלה ויצאה לדרך. אבל בהתרגשות הנסיעה הם שכחו לגמרי את אביהם הזקן ועברו ממש ליד הדמות הישנה בצומת.

כשהתעורר הכפרי, כבר ירד הערב. במרחק מילין רבים התחילה כבר תפילת כל נדרי בבית הכנסת של העיירה. הזקן נשא עיניו לשמים וזעק: "ריבונו של עולם! ילדיי שכחו אותי. אבל הם ילדיי, ולכן אני סולח להם. גם אתה, עשה כך לילדיך שעזבו אותך..."

מקור: MeaningfulLife.com (הרב שמעון יעקבסון), 'סיפורי יום כיפור', מתוך הספר Inside Time (מאוסף הסיפורים של הרב לבקובסקי)

עוד: סיפורי חסידים

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.