ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › משלים וסיפורי מוסר

הילד והגדר

היה פעם ילד קטן עם מזג רע מאוד. יום אחד נתן לו אביו שקית מסמרים. ״בכל פעם שאתה מאבד את העשתונות״, אמר, ״תדפוק מסמר אחד בגדר האחורית.״

ביום הראשון דפק הילד חמישים מסמרים. אבל במשך השבועות הבאים המספר ירד. הוא גילה שקל יותר לשלוט בכעס מאשר לדפוק את כל המסמרים. לבסוף הגיע יום שבו לא איבד את העשתונות אפילו פעם אחת.

אביו חייך. ״עכשיו״, אמר, ״בכל יום שאתה שולט בכעס, תוציא מסמר אחד.״

הימים חלפו, ולבסוף אמר הילד לאביו שכל המסמרים הוצאו.

האב לקח אותו ביד והוביל אותו אל הגדר. ״עשית טוב, בני. אבל תראה את החורים. הגדר לא תהיה אותו דבר. כשאתה מדבר בכעס, המילים משאירות סימנים כאלה. אפשר לבקש סליחה, והפצע עשוי להחלים, אבל הצלקת נשארת.״

גם חכמינו אמרו דברים דומים: מילים יכולות לפגוע כמו חרב. לפני שמדברים אפשר לנשום עמוק. וכשפגענו במישהו, אפשר לבקש סליחה, ולהתכוון לכך.

מקור: סיפור מוכר; את פרטיו אי אפשר לאמת

עוד: משלים וסיפורי מוסר

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.