סיפורים ובדיחות › משלים וסיפורי מוסר
האסיר הישר
מספרים שפרידריך השני, מלך פרוסיה במאה השמונה עשרה, ביקר פעם בבית סוהר בברלין ושוחח עם האסירים.
אחד אחרי השני נפלו האסירים על ברכיהם, בכו על מר גורלם ונשבעו שהם חפים מפשע.
רק אדם אחד שתק. המלך התעניין. “אתה שם,” אמר. “למה אתה כאן?”
“שוד מזוין, הוד מלכותך.”
“ואתה אשם?”
“לגמרי, הוד מלכותך. מגיע לי העונש.”
המלך הקיש במקלו על הרצפה. “סוהר! שחרר את האשם הזה מיד. אני לא רוצה אותו כאן, שיקלקל את כל התמימים הנפלאים האלה!”
מה שלא יהיה מקורו, הסיפור מצביע על אמת בנוגע לתשובה. היא מתחילה כשאנו מפסיקים לתרץ ואומרים בפשטות: “טעיתי”. מהכנות הזאת מתחילה החירות.
מקור: סיפור מוכר; את פרטיו אי אפשר לאמת

