סיפורים ובדיחות › משלים וסיפורי מוסר
טס קונה נס
טס הייתה בת שמונה נבונה מאוד כששמעה את אמא ואבא מדברים על אחיה הקטן, אנדרו. כל מה שידעה היה שהוא חולה מאוד ושהכסף נגמר להם לגמרי. בחודש הבא הם עוברים לבניין דירות, כי לאבא לא היה כסף גם לחשבונות הרופאים וגם לבית. רק ניתוח יקר מאוד יכול להציל אותו עכשיו, ונראה היה שאין מי שילווה להם את הכסף. היא שמעה את אבא אומר לאמה הבוכייה, בלחישה נואשת: "רק נס יכול להציל אותו עכשיו."
טס הלכה לחדרה והוציאה צנצנת ריבה מזכוכית ממקום המחבוא שלה בארון. היא שפכה את כל המטבעות על הרצפה וספרה אותם בקפידה. שלוש פעמים, אפילו. הסכום היה חייב להיות מדויק; לא היה מקום לטעויות.
היא החזירה בזהירות את המטבעות לצנצנת, סגרה את המכסה, חמקה מדלת האחורית ועשתה את דרכה שישה רחובות אל בית המרקחת רקסול, עם השלט הגדול והאדום של הצ'יף האינדיאני מעל הדלת. היא חיכתה בסבלנות שהרוקח ישים לב אליה, אבל הוא היה עסוק מדי באותו רגע. טס שפשפה את רגליה ברצפה כדי לעשות רעש. כלום. היא כחכחה בגרונה בקול הכי מגעיל שיכלה להפיק. לא עזר. לבסוף הוציאה רבע דולר מהצנצנת ודפקה בו על דלפק הזכוכית. זה עבד!
"ומה את רוצה?" שאל הרוקח בנימה מרוגזת. "אני מדבר עם אחי משיקגו, שלא ראיתי כבר שנים," הוסיף בלי לחכות לתשובה.
"ובכן, אני רוצה לדבר איתך על האח שלי," ענתה טס באותה נימה מרוגזת. "הוא ממש ממש חולה, ואני רוצה לקנות נס."
"סליחה?" אמר הרוקח.
"קוראים לו אנדרו, ויש לו משהו רע שגדל בתוך הראש, ואבא שלי אומר שרק נס יכול להציל אותו עכשיו. אז כמה עולה נס?"
"אנחנו לא מוכרים כאן ניסים, ילדה. אני מצטער, אבל אני לא יכול לעזור לך," אמר הרוקח, מתרכך מעט.
"תשמע, יש לי כסף לשלם על זה. אם זה לא מספיק, אשיג את השאר. רק תגיד לי כמה זה עולה."
אחיו של הרוקח היה איש לבוש היטב. הוא התכופף ושאל את הילדה: "איזה סוג של נס אחיך צריך?"
"אני לא יודעת," ענתה טס, ועיניה מתמלאות דמעות. "אני רק יודעת שהוא ממש חולה ואמא אומרת שהוא צריך ניתוח. אבל אבא שלי לא יכול לשלם על זה, אז אני רוצה להשתמש בכסף שלי."
"כמה יש לך?" שאל האיש משיקגו.
"דולר אחד ואחד עשר סנט," ענתה טס, בקושי בקול. "וזה כל הכסף שיש לי, אבל אני יכולה להשיג עוד אם צריך."
"ובכן, איזה צירוף מקרים," חייך האיש. "דולר ואחד עשר סנט: בדיוק המחיר של נס לאחים קטנים." ביד אחת לקח את כספה, ובשנייה אחז בכפפה שלה ואמר: "קחי אותי לאן שאת גרה. אני רוצה לראות את אחיך ולהכיר את ההורים שלך. בואי נראה אם יש לי את סוג הנס שאת צריכה."
האיש הלבוש היטב היה נוירוכירורג. הניתוח נעשה ללא תשלום, ולא עבר זמן רב ואנדרו שוב היה בבית ובמצב טוב.
אמא ואבא דיברו בשמחה על שרשרת האירועים שהביאה אותם עד הלום. "הניתוח הזה," לחשה אמא, "היה נס אמיתי. מעניין כמה הוא היה עולה."
טס חייכה. היא ידעה בדיוק כמה עולה נס: דולר אחד ואחד עשר סנט... ועוד האמונה של ילדה קטנה.
מקור: סיפור מוכר שפרטיו אינם ניתנים לאימות (מאוסף הסיפורים של הרב לבקובסקי)

