ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

פרשת השבוע ›

פרשת ויצא

בראשית · Genesis 28:10-32:3

פרשת ויצא

יעקב יוצא מבאר שבע והולך חרנה. בלינתו בדרך הוא חולם על סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. השם מבטיח לתת לו את הארץ, להרבות את זרעו ולשמור עליו. יעקב קורא למקום בית אל ונודר לעשר את כל אשר יינתן לו. בחרן הוא פוגש את רחל ליד הבאר וגולל את האבן הכבדה מעל פי הבאר. הוא עובד שבע שנים ברחל, אך לבן אביה נותן לו את לאה, ויעקב עובד שבע שנים נוספות ברחל. ליעקב נולדים אחד עשר בנים ובת מלאה, רחל, בלהה וזלפה, ואחרון הוא יוסף, בכורה של רחל. למרות תחבולותיו החוזרות של לבן, השם מברך את צאנו של יעקב. השם אומר ליעקב לשוב לארצו, והוא יוצא עם משפחתו. לבן רודף אחריו, אך הם כורתים ברית שלום, ויעקב ממשיך בדרכו.

לקח להיום

סולם יעקב מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הרבי ביאר שזו תמונה של חיים יהודיים: רגלינו נטועות היטב בעולם היומיומי של עבודה, משפחה ואחריות, וראשנו מגיע למעלה בתפילה ובתורה. יעקב הקים את שבטי ישראל בחרן, מקום רחוק מקדושה, ונשאר נאמן לעצמו שם. לאן שהחיים לוקחים אותנו, למשרד, לכיתה, לעיר חדשה, אנו יכולים להוריד את השמים אל הארץ.

תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה

תורת הרבי

הרבי מלמד שאנשים שמעבירים את ימי השבוע בעסקים ובעבודה יומיומית אינם "מדרגה שנייה" לעומת למדנים, כי הפיכת העולם הגשמי לדירה לה' היא תכלית הבריאה עצמה.

הרבי פותח בשם זבולון, שנתנה לאה בתקווה שבעלה "יזבלני". שבטו של זבולון נודע במסחר, ואחיו יששכר בלימוד תורה. מדוע אופיו של זבולון קובע היכן יהיה ביתו של יעקב? ואיך יעקב, איש "אהלי התורה", בנה את שבטי ישראל בעשרים שנות רעיית צאן בבית לבן בחרן?

תשובת הרבי היא שה' "נתאווה להיות לו יתברך דירה בתחתונים". דירתו אינה רק בעולמות הרוחניים אלא כאן, בעולם הגשמי. עבודתו של זבולון, להשתמש בדברים גשמיים לתכלית שמימית ולקיים מצוות בחפצים גשמיים, הופכת את העולם לבית לה'. לכן בברכות יעקב ומשה נזכר זבולון לפני יששכר.

אבל עבודת הבירור זמנית, ואילו דירה צריכה להיות קבועה. הרבי מסביר שהקביעות באה ממה שנצחי: הנשמה היהודית והתורה. יהודי שנשקע בענייני העולם ובכל זאת לומד תורה ומקיים מצוות מגלה את הכוח האלוקי העצמי של הנשמה. הרבי משווה זאת לאדם שהתגבר על מאבק: הוא מגלה כוח שמי שלא עמד בניסיון לא גילה.

הלקח המעשי מופנה ישירות לאנשים עובדים. רוב היהודים כיום, אומר הרבי, הם למעשה זבולון, ואל להם לחשוב שהם משניים ללמדנים. עליהם לקבוע עתים לתורה ולהפוך אותן לחלק קבוע באופיים. בשבת, כשהם פנויים מן המסחר, עליהם להקדיש את עצמם לתפילה בלי חיפזון. תורת החסידות מסבירה שאנשי עסקים יכולים להתפלל בכוח רב יותר מלמדנים, כי אור יוצא מחושך. אדם שהתאמץ כל השבוע להתפרנס יכול לעורר באהבת ה' בתפילה עומק רב יותר.

עבורכם פירוש הדבר ששבוע העבודה שלכם אינו הסחת דעת מחייכם היהודיים. הוא יכול להיות יסודם.

סיפור

דון וולף מספר את הסיפור הזה ב"הסיפור שלי" באתר TheRebbe.org. הוא נולד במלבורן, אוסטרליה, להורים ניצולי שואה פולנים שהגיעו ב-1949.

ב-1972 בא לניו יורק בתקווה להמשיך ללמוד במטה חב״ד. ביחידות הראשונה שלו הפתיע אותו הרבי בכך שייעץ לו לחזור למלבורן ועד הקיץ לשוחח עם מוריו ואביו מתי יצטרף לעסק המשפחתי. דון היה המום.

שנתיים אחר כך, לפני חתונתו, אמר דון לרבי שהוא מרגיש חוסר סיפוק בעסק הבנייה של אביו ושאל על עבודה במרכז הישיבה. הרבי אמר שזה לא בשבילו. הוא עודד את דון לקבוע עתים לתורה, אבל דחק בו להישאר בעסקים. "העיקר," אמר הרבי, "שתדאג שלימוד התורה שלך יהיה קבוע בנפשך." הרבי הסביר שאיש עסקים שעוסק בהפצת יהדות מתקבל אחרת מרב, והוסיף: "במקצועך הנוכחי אתה יכול להשיג בשעה אחת מה שאדם אחר אולי לא ישיג בעשרים וארבע שעות."

דון אומר שהדרכה זו עיצבה את חייו. במשך יותר מ-35 שנה איזן בין עסקיו ובין התנדבות בדירקטוריונים של מוסדות חב״ד, תמיד שואל כיצד התורה משפיעה על משפחתו ועל הסובבים אותו.

רעיונות לשולחן השבת

  • שאלו את הילדים: יעקב עבד שנים רבות כרועה צאן. מה לדעתכם למד מהטיפול בכבשים? מה המבוגרים במשפחה שלנו עושים כל היום?
  • כל מבוגר יספר על משהו בעבודתו שהוא גאה בו, ועל דבר אחד שקשה בה.
  • יעקב חלם על סולם שרגליו על הארץ וראשו בשמים. היכן בשבוע שלכם אתם מרגישים את הרגליים על הקרקע? היכן אתם מרגישים קרובים יותר לשמים?
  • הרבי מציע עתים קבועות ללימוד תורה, אפילו לעסוקים ביותר. איזו עת קטנה וקבועה נוכל לבחור יחד, אפילו עשר דקות?
  • שבת היא זמן פנוי מן המסחר. מהו דבר אחד שנוכל להפסיק לעשות בשבת כדי להיות נוכחים יותר?
  • קראו על תניא בעבודה ועל פרנסה ושוחחו על רעיון אחד שאהבתם.

מסה

אנשים רבים מרגישים פער שקט בין חייהם היהודיים ובין חיי העבודה שלהם. מיום שני עד שישי אנחנו שולחים מיילים, מנהלים ומחשבים, ובשבת אנו אמורים להיות "יהודים". לפעמים זה מרגיש כאילו חיים אחד הוא האמיתי והאחר הסחת דעת הכרחית.

פרשת ויצא מתבוננת באותו פער בחייו של יעקב. הוא יוצא מהבית עם ברכה וחלום על מלאכים, ונוחת בבית לבן, שם הוא עובד עשרים שנה קשה אצל מעסיק קשה. ובכל זאת שם הוא בונה את משפחתו, שבטי ישראל. תורת הרבי רואה בכך מקרה שאינו מקרי. ה' רוצה בית בעולם התחתון, ויעקב בונה אותו בשדה, עם עדר, תחת בוס קשוח.

פירוש הדבר שהמשרד, החנות, המרפאה או הכיתה אינם המקום שבו הקדושה נעצרת. הם המקום שבו היא אמורה להיכנס. כשאנו ישרים בחוזה, אדיבים לעמית שמתקשה או זהירים באופן שבו אנו מנצלים את זמננו, אנו הופכים את העולם לבית לה'. הרבי אמר לדון וולף שאיש עסקים שמקרב יהודים אחרים מתקבל אחרת מרב, ויכול לעשות בשעה מה שאחר אולי לא יעשה ביום. זו אינה חנופה. זו דרך לומר שהיות בעולם נותנת לאדם גישה שאין לאחרים.

הרבי מבקש גם שלחיים היהודיים האלה יהיה עוגן קבוע: עת קבועה לתורה ושבת של תפילה ומנוחה אמיתיות. שבוע בלי עוגן נסחף. שבוע עם אפילו עת קטנה וקבועה ללימוד יש לו מרכז.

אם תרצו את העוגן הזה, אתם מוזמנים לשבת בבית חב״ד למורינדה בלאפייט (טלפון 925-384-7242), או הצטרפו לשיעור התניא ביום רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בביתו של הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).

שאלות נפוצות

על מה מדברת פרשת ויצא?

פרשת ויצא מספרת כיצד יעקב יוצא מבאר שבע, חולם על סולם ומלאכים, עובד אצל לבן בחרן ונושא את לאה ורחל. ילדיו נולדים והוא חוזר לכיוון כנען. ראו יעקב אבינו.

מה מלמד הרבי על פרשת ויצא?

הרבי מלמד ששנות יעקב בבית לבן מראות שהעולם הגשמי יכול להפוך לדירה לה', ושאנשי עסקים אינם צריכים לראות עצמם משניים ללמדנים. הוא מעודד עתים קבועות ללימוד תורה ותפילה בלי מהירות בשבת.

מהו הלקח המרכזי של פרשת ויצא?

בכל מקום שהחיים לוקחים אותנו, המשרד, הכיתה או עיר חדשה, אנו יכולים להוריד שמים לארץ. יעקב נשאר נאמן לעצמו בחרן, הרחוק מקדושה. לעוד קראו תניא בעבודה.

למידע נוסף

← תולדותוישלח ←

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.