פרשת אמור
ויקרא · Leviticus 21:1-24:23
פרשת אמור
השם נותן דינים מיוחדים של קדושה לכהנים. כהן לא יטמא למת, מלבד לקרוביו הקרובים ביותר, ויש הגבלות על מי שהוא רשאי לשאת. כהן שיש בו מום מסוים לא יעבוד במקדש, ואוכל קדשים נאכל רק לכהנים ולבני ביתם. הקרבנות צריכים להיות תמימים; ולד בהמה יהיה שבעת ימים תחת אמו, ואותו ואת בנו לא ישחטו ביום אחד. ישראל מצטווים לקדש את שם השם. אחר כך מונה הפרשה את מועדי השנה: שבת, פסח, הבאת העומר וספירת שבעה שבועות, שבועות, ראש השנה עם זכרון תרועה, יום הכיפורים, סוכות עם ארבעת המינים והישיבה בסוכה, ושמיני עצרת. היא מתארת את שמן המנורה ואת לחם הפנים, ומסתיימת בסיפור המקלל ובדיני נזיקין.
לקח להיום
הפרשה מצווה לספור את ימי העומר, מפסח ועד שבועות. תורת החסידות מבארת שספירה זו היא זמן של זיכוך אישי, עבודה על מידה אחת של הלב בכל יום. עצם הספירה מלמדת שכל יום ויום חשוב. יום אינו רק משהו שצריך לעבור; הוא הזדמנות יקרה שלא תחזור. כשאנו מתייחסים לכל יום כיום שנספר, חיינו מתמלאים בתכלית.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
ספירת העומר היא דגם לאופן שבו כל יום יכול להרים אותנו למעלה. בפרשת אמור התורה מצווה עלינו לספור מ"מחרת השבת" של פסח ועד שבועות. הרבי שואל מדוע התורה משתמשת בביטוי שאחרים הבינו אותו שלא כהלכה, ומדוע קרבן העומר היה משעורים, בעוד שבפסח אסור חמץ ובשבועות מביאים לחם חמץ.
הרבי עונה בקשירה בין שלושה שלבים: יציאת מצרים, העומר ומתן תורה. חכמי החסידות קשרו אותם לשלושה ביטויים בשיר השירים: "משכני" (יציאת מצרים), "אחריך נרוצה" (העומר), ו"הביאני המלך חדריו" (סיני). במצרים הוציא ה' את ישראל; העם נגאל, אך טבעו הפנימי עוד לא השתנה. העומר הוא זמן של עבודה פנימית. השעורה מסמלת אנרגיה גולמית ותשוקה, ומשימתנו לזקק אותן, במחשבה וברגש, כדי שישרתו משהו נעלה יותר. החמץ, סמל לגאווה, מוסר לגמרי בפסח. במהלך העומר עובדים עליו בהבנה. בשבועות הוא מובא אל הקדושה.
ואז מראה הרבי שזה לא רק עניין של לוח שנה. כל יום חוזר על המסע. כשאנו מתעוררים ואומרים "מודה אני", אנו מתבטלים לפני ה' עוד לפני שהבנו משהו: זו יציאת מצרים קטנה. קריאת שמע וברכותיה הן העומר: התבוננות שמעוררת אהבה ויראה. העמידה, שנאמרת בענווה, היא סיני קטן.
מה זה אומר לנו? לצמיחה יש סדר. תחילה אנו מניחים בצד את הגאווה, אחר כך מכוונים את האנרגיות, ולבסוף כל חלק בנו, אפילו הדחף והשאפתנות, יכול לשמש לטוב. חז"ל אמרו שבכל דור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים היום. אפשר להתחיל היום.
סיפור
פרשת אמור מתחילה בדיני קדושה מיוחדים לכהנים, ובהם הגבלות על מגע עם מתים, עם יוצא מן הכלל לקרובים. הסיפור האמיתי שלהלן בא מרגישותו של הרבי כלפי אנשים שאבלים.
אחרי שאמו של הרב הרברט וינר הלכה לעולמה, כתב לו הרבי מכתב ניחומים. ואז הוסיף נספח בעמוד נפרד. בו הציע שבנוסף לאמירת קדיש ילמד הרב וינר ברבים קטע מהלכה מעשית, כמו הקיצור שולחן ערוך. הוא אמר שזה יביא זכות לרבים וזכות מיוחדת לנשמת הנפטרת.
ואז הסביר הרבי מדוע שם זאת בדף נפרד. לא מפני שזה חשוב פחות מהמכתב. חז"ל מלמדים שיש להתחשב באדם שנמצא בצער, כתב, ויש מי שעלול לחשוד שמי שאינו קרוב משפחה משתמש באובדן כואב כדי לקדם את רעיונותיו. לכן הפריד את ההצעה ממילות הנחמה.
אפילו אצל מי שהיה אכפת לו כל כך מהחיים היהודיים, השאלה הראשונה לא הייתה "מה אני רוצה?" אלא "מה היה רוצה האבל?"
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו: מהו דבר אחד שאתם רוצים לצמוח בו מעכשיו ועד שבועות? אמרו אותו בקול.
- לילדים: בואו נספור מעשה טוב אחד בכל יום השבוע. מי יכול לומר לנו את המספר של הערב?
- שיחה: למה לדעתכם קרבן העומר היה משעורים?
- שאלה למבוגרים: כשמישהו אבל, מה עזר לכם כשהייתם שם? מה לא עזר?
- דברו על מודה אני: איך ישתנה הבוקר שלכם אם תרגישו באמת שנותנים לכם יום חדש?
- קראו על ספירת העומר ועל ניחום אבלים.
מסה
אנו חיים בתרבות שחוגגת את הרגע הגדול: שינוי החיים הדרמטי, פריצת הדרך הגדולה. לתורה יש רעיון שקט יותר. בין פסח לשבועות יש ארבעים ותשעה ימים, וכל אחד נספר בשמו. איננו מדלגים. איננו מאגדים אותם. בכל ערב אנו אומרים את המספר בקול, כאילו לומר: היום הזה נחשב.
תורת הרבי מוסיפה משהו מעודד. המסע מחירות למשמעות אינו רק שנתי. הוא קורה בתוך בוקר אחד. מתחילים ב"תודה" פשוטה לפני שהרגליים נוגעות ברצפה. מתפללים בקצת כוונה ונותנים לזה לרכך אותנו. ואז יוצאים אל היום, לפגישה, לכיתה, להסעה, ונושאים קצת מהאור הזה.
היא מלמדת גם סבלנות. בתורת הרבי השעורה מסמלת אנרגיה גולמית שעדיין לא זוקקה. האנרגיה שלנו, השאפתנות ואפילו מזגנו אינם אויבים. הם חומר גלם. עבודת הצמיחה היא לתת להם כיוון, וזה לוקח זמן.
וסיפור הנספח של הרבי מזכיר לנו למה הצמיחה נועדה. אדם מזוקק רוחנית אינו רק מי שיודע יותר. הוא מי שמבחין בכאבו של אדם אחר, ובוחר מילים ורגעים בזהירות.
אז הנה דרך לנצל את השבוע. בחרו יום אחד והתייחסו אליו כאילו הוא נחשב. אמרו תודה מוקדם. עשו דבר אחד בכוונה. והיו עדינים עם אדם אחד שנושא משהו כבד.
אם תרצו לחלוק שבת בלאפייט, התקשרו ל"חב"ד למורינדה" 925-384-7242, או הצטרפו לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 בצהריים בבית הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה עוסקת פרשת אמור?
פרשת אמור (ויקרא כ״א:א–כ״ד:כג) מביאה דיני קדושה לכהנים, אחר כך מונה את מועדי השנה (שבת, פסח, ספירת העומר, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות), ומלמדת גם על מנורת המקדש ולחם הפנים.
מה מלמד הרבי על פרשת אמור?
הרבי מלמד שספירת העומר היא מסע מיציאת מצרים עד סיני שכל אדם חוזר עליו בכל יום, דרך הכרת טובה, התבוננות ותפילה. הוא מסביר כיצד האנרגיה הגולמית שלנו מזוקקת שלב אחר שלב עד שהיא משרתת קדושה.
מדוע סופרים את העומר?
זו מצווה בפרשה זו לספור כל יום מפסח ועד שבועות. אפשר לקרוא עוד במדריך על ספירת העומר ולראות את פרשת השבוע.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.