פרשת בהעלותך
במדבר · Numbers 8:1-12:16
פרשת בהעלותך
אהרן מצטווה להעלות את נרות המנורה, והלויים מיטהרים ומוקדשים לעבודתם. ישראל עושים את הפסח במדבר. אנשים שהיו טמאים ולא יכלו להקריב את קרבן הפסח שואלים את משה: למה נגרע? והשם עונה בקביעת פסח שני, הזדמנות נוספת חודש לאחר מכן. הענן שעל המשכן מורה מתי לנסוע ומתי לחנות, ומשה עושה שתי חצוצרות כסף לקריאת העדה. ישראל נוסעים מסיני, ומשה אומר: קומה השם ויפוצו אויביך. העם מתאוננים, והאספסוף מתאווה לבשר; משה מרגיש שהמשא כבד מדי, והשם ממנה שבעים זקנים לשאת עמו. אלדד ומידד מתנבאים במחנה. השם שולח שליו, והמתאווים נענשים במגפה. מרים ואהרן מדברים במשה, העניו מכל האדם; מרים לוקה בצרעת, משה מתפלל: אל נא רפא נא לה, והעם ממתינים לה שבעה ימים.
לקח להיום
האנשים שהחמיצו את קרבן הפסח סירבו להשלים עם כך שנשארו בחוץ, והשם נתן להם, ולכל ישראל, את פסח שני. הרבי חזר פעמים רבות על הלימוד מיום זה: אף פעם לא מאוחר. לא משנה מה הוחמץ בעבר, אדם תמיד יכול לתקן. בקשתם הכנה מלמדת גם על כוחו של רצון אמיתי לקיים מצוה. כשאנו שואלים את השם בלב שלם, למה נגרע, נפתחות דלתות.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
מטרת הדלקת הלהבה של אדם אחר היא שתעלה ותאיר בעצמה. פרשת בהעלותך נפתחת בציווי לאהרן להדליק את נרות המנורה. אבל התורה אינה אומרת "בהדליקך". היא אומרת "בהעלותך". הרבי שואל: מדוע המילה הזו?
חז"ל מסבירים (שבת כא ע"א, וברש"י) שאהרן צריך להדליק את הנר "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". הוא מחזיק את האש אל הפתילה עד שהלהבה החדשה אינה צריכה אותו עוד. הרבי מלמד שזה מתאר את שליחותו של אהרן עם העם. הוא לא רצה חסידים שיהיו תלויים בהשראתו. הוא רצה להביאם לאהבת ה' שיוכלו לקיים בלעדיו.
הרבי לומד מכך כמה לקחים מעשיים. ראשית, לכל אחד יש תפקיד: הפצת תורה וחום היא זכות ואחריות של כל יהודי, ולא רק של מעטים נבחרים. שנית, איננו מורידים את התורה כדי לזכות באנשים. אהרן, כדברי המשנה, היה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": הוא העלה אנשים אל התורה ולא הוריד את התורה אליהם. שלישית, אנו יוצאים אל אנשים בסבלנות ובאהבה, במקום להמתין שיבואו. ורביעית, אנו שואפים גבוה: מקווים שמי שעזרנו לו יאיר בעצמו בבוא הזמן.
הרבי מציין גם פרטים במנורת המקדש: כל אחד יכול היה להדליק אותה, אבל רק כהן הכין את הפתילות והשמן. וחלונות המקדש היו רחבים מבחוץ וצרים מבפנים, כי אור המקדש נועד לזרום החוצה אל העולם.
מה זה אומר לנו? המורה, ההורה או החבר הטובים ביותר הם אלה שמשאירים אותך מסוגל לעמוד בכוחות עצמך. כשאנו חולקים משהו יהודי, אנו עושים זאת בסבלנות, בכבוד ובתקווה שלהבתו של הזולת תעלה.
סיפור
סיפור ידוע; את פרטיו אי אפשר לאמת. הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון, שלח פעם את רבי שמואל לוויטין לשיקגו כדי להביא חום והשראה לקהילה היהודית שם. לפני שהרב עזב את ניו יורק ביקש ממנו הרבי גם לבקר שם איש עסקים עשיר, צאצא למשפחה חסידית מכובדת, ולמסור לו את ד"ש הרבי וברכותיו.
בתחנת הרכבת קיבל את פניו חסיד מקומי, ורבי שמואל לוויטין שאל מיד אם הוא מכיר את איש העסקים ובאיזה בית כנסת הוא מתפלל. החסיד ענה שהוא יכול לומר באיזה בית כנסת האיש צריך להתפלל, אבל לא שזה המקום שבו ימצא אותו.
כשהשניים ביקרו במשרדו של איש העסקים, הוא קיבל אותם בחום והתרגש מברכת הרבי. בסוף הוציא פנקס צ'קים ושאל לאן לשלוח תרומה. רבי שמואל לוויטין סירב. הוא לא בא לאסוף כסף. איש העסקים התפלא. מדוע ישלח הרבי רב קשיש מניו יורק רק כדי לשתות איתו משקה קר?
רבי שמואל לוויטין ענה במשל. בעיירות קטנות באירופה לא היה סופר סת"ם במשרה מלאה, ולכן סופר נודד עבר מעיירה לעיירה, בדק ותיקן את ספרי הקודש. הוא כמו אותו סופר, אמר, מביא דיו רוחני וחום לאנשים שהקשר שלהם התעמעם. איש העסקים התרגש עמוקות.
כשסיפר זאת רבי שמואל לוויטין לרבי, הסכים הרבי עם תיקון אחד. דיו על ספר תורה אפשר למחוק. אבל תורתו של יהודי חקוקה בלב, כמו אותיות עשרת הדיברות על הלוחות. מה שמצטבר הוא רק אבק, ותפקיד הסופר הוא לנער אותו כדי שהאותיות יזהרו שוב.
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו: מי הדליק בכם ניצוץ, מורה, סבא או סבתא, חבר? מה הוא עשה?
- לילדים: אם מדליקים נר אחד מנר אחר, האם הנר הראשון נעשה קטן יותר? מה זה מלמד אותנו על שיתוף?
- שיחה: המדליק במנורה עומד ליד הפתילה "עד שהלהבה עולה מאליה". איך אפשר לעזור למישהו בלי שיהיה תלוי בנו?
- שאלה למבוגרים: האם יש מישהו בחיינו שאפשר לפנות אליו, ולא להמתין שיבוא אלינו?
- דברו על מברשת הסופר: איזה "אבק" מצטבר על הקשר שלנו ליהדות? מה עוזר לנער אותו?
- קראו על פסח שני, ההזדמנות השנייה ומדוע קהילה חשובה.
מסה
המנורה במשכן הודלקה למטרה אחת: לתת אור, ולא כדי שיעריצו אותה. והאופן שבו הודלקה אומר לנו משהו. המדליק לא רק קירב את האש לפתילה והלך. הוא המתין עד שהלהבה עמדה בעצמה.
חשבו מה זה אומר במשפחה. הורה שמלמד ילד לרכוב על אופניים רץ לצד האופניים, יד על האוכף, עד לרגע שבו אפשר לשחרר. אם נחזיק לנצח, הילד לעולם לא ילמד לרכוב. אם נשחרר מוקדם מדי, הילד יפול. משימתו של אהרן הייתה לדעת את הרגע.
כך גם בחברות, בהוראה, בכל סוג של קירוב. אנו חולקים את מה שאנו אוהבים, בסבלנות ובלי לחץ. אנו מקווים שאורו של הזולת יגדל. הרבי מוסיף שאין צורך לעמעם את התורה כדי לעשות זאת. אנו מציעים את הדבר האמיתי, בחום. ואנו הולכים אל אנשים במקום להמתין שיקישו על דלתנו.
יש בכך גם ענווה. מדליק המנורה אינו הבעלים של הלהבה. הוא פשוט מי שהחזיק את האש קצת יותר זמן מהאחרים.
אז חשבו על אדם אחד השבוע שאולי זקוק לניצוץ קטן וחם: שכן חדש בלמורינדה, חבר שהתרחק, ילד סקרן. אל תחזיקו את הלהבה שם לנצח. החזיקו אותה מספיק זמן, ותנו לה לעלות.
אם תרצו להיות חלק מקהילה שמדליקה נרות יחד, הצטרפו אלינו לשבת ב"חב"ד למורינדה" בלאפייט (התקשרו 925-384-7242), או לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 בצהריים בבית הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה עוסקת פרשת בהעלותך?
פרשת בהעלותך (במדבר ח׳:א–י״ב:טז) נפתחת בהדלקת המנורה על ידי אהרן, ואחר כך מספרת על חנוכת הלויים, הפסח במדבר והפסח השני, החצוצרות, מסעות המחנה ותלונות העם.
מה מלמד הרבי על פרשת בהעלותך?
הרבי מלמד שהמילה "בהעלותך" מורה שעלינו להדליק אחרים עד שלהבתם עולה מאליה, בלי להוריד את התורה, ושעלינו לצאת אל אנשים בסבלנות ובאהבה.
מהו פסח שני?
פסח שני הוא יום שניתן למי שלא יכלו להקריב את קרבן הפסח בזמנו; הסיפור מסופר בפרשה זו. הרבי השישי של חב"ד לימד ממנו שלעולם לא מאוחר. קראו עוד במדריך על פסח שני וראו את פרשת השבוע.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.