פרשת בלק
במדבר · Numbers 22:2-25:9
פרשת בלק
בלק מלך מואב נבהל מפני ישראל ושולח שליחים לשכור את בלעם הנביא כדי שיקלל אותם. השם אומר תחילה לבלעם שלא ילך, ואחר כך מרשה לו ללכת בתנאי שידבר רק את אשר ידבר אליו. בדרך רואה אתונו של בלעם מלאך עומד בדרך, ועוצרת שלוש פעמים. בלעם מכה אותה, והשם פותח את פי האתון והיא מדברת אליו; אז רואה גם בלעם את המלאך. שלוש פעמים מעלה בלק את בלעם למקום גבוה הצופה על מחנה ישראל, ושלוש פעמים, במקום קללות, אומר בלעם ברכות, ובהן המילים המפורסמות: מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל. בנבואתו האחרונה הוא רואה שדרך כוכב מיעקב, שחז״ל מבינים כרמז לדוד המלך ולמשיח. אחר כך חוטאים רבים מישראל עם בנות מואב ונצמדים לבעל פעור, ופורצת מגפה עד שפנחס פועל.
לקח להיום
בלעם בא לקלל, אבל כשראה את אוהלי ישראל בירך אותם. רש״י מבאר שראה שאין פתחיהם מכוונים זה מול זה, מתוך כבוד לצנעת כל משפחה. המילים מה טובו פותחות היום את תפילת השחר. הרבי לימד שבית יהודי הבנוי על צניעות, חסד וכבוד הוא ברכה שאפילו שונא אינו יכול להכחיש. בתינו, יותר מכל בניין ציבורי, הם המקום שבו שוכן כוחו של עם ישראל.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
הברכה האחת של בלעם שלא דהתה לעולם היא ״מה טובו אהליך יעקב״, כי היא מדברת על הבית היהודי, מקום התפילה והלימוד. (פרק זה מביא את הסבר התלמוד ומחשבה חסידית עליו, ולא שיחה מסוימת של הרבי, יחד עם קריאתו הידועה של הרבי להפוך כל בית למקום של תורה.)
בלק מלך מואב שכר את הנביא בלעם לקלל את ישראל, ובכל פעם הפך ה׳ את הקללה לברכה. רוב האנשים עוצרים בסוף הטוב. התלמוד שואל שאלה חדה יותר: מה בלעם רצה באמת לומר? אם קללותיו הפכו לברכות, הרי שמה שרצה היה ההפך ממה שאמר. ברכותיו מדברות על מלכים יהודים חזקים, על שושלת מלכות שאינה נפסקת, על ארץ שנשארת חופשית ועל שכינת ה׳ השוכנת בעם. אם כן, משאלותיו האמיתיות היו נפילת המלכים, סוף השושלת, אובדן הארץ ועזיבת השכינה.
התלמוד (סנהדרין קה ע״ב) אומר אחר כך דבר כואב: במהלך ההיסטוריה הארוכה חזרו משאלותיו הנסתרות של בלעם בכל תחום מלבד אחד. המלכות נפלה, בית המקדש חרב והעם גלה. אולם ברכה אחת נשארה: ״מה טובו אהליך״. התלמוד מבין שהאוהלים הם בתי הכנסת ובתי המדרש הנמצאים בכל קהילה יהודית. הם מעולם לא התמוטטו. יהודים עדיין מתפללים שלוש פעמים ביום, ותורה עדיין נלמדת בבתי מדרש יותר משלושת אלפים שנה אחרי סיני.
רש״י מוסיף מחשבה שנייה על מה שבלעם ראה: אוהלי ישראל היו מסודרים כך שאיש לא יכול היה להציץ לביתו של שכנו. מעשה קטן זה של צניעות וכבוד לפרטיות הניע אפילו אויב לברך. בית הבנוי בכבוד הוא יסוד המשפחה, והמרחב הפרטי בין איש לאשתו קדוש.
המילים ״מה טובו״ פותחות כיום את תפילת הבוקר שלנו. הרבי ביקש שכל בית יהודי יהיה ״מקדש מעט״, מקום של תפילה, לימוד תורה וצדקה, עם ספרי קודש על המדפים. הלקח המעשי: אנו מחזקים את מה שנשאר. ההיאחזות בברכה ששרדה, בתינו, תפילתנו ולימודנו, היא הדרך להפוך את שאר הברכות שוב למציאות.
סיפור
סיפור ידוע; את פרטיו אי אפשר לאמת. הוא מסופר כסיפור על הבעל שם טוב, על כוחה של ברכה.
שני חייטים, בערל ושמרל, נסעו מכפר לכפר וחסכו כסף להביא הביתה למשפחותיהם. בדרך הביתה עצרו בפונדק שניהל יהודי שהיה מנהל אחוזה של פריץ. בעל הפונדק היה במצוקה. הפריץ קיבל בד יקר מנסיך וביקש בגד מלכותי שאף חייט ששכר לא הצליח לתפור, ואיים לכלוא את משפחת בעל הפונדק אם הדבר לא ייעשה.
בערל ושמרל הציעו לנסות. הם תפרו בגד שהפריץ התפעל ממנו, וכל אחד קיבל 30 רובל. אז סיפרה אשת הפריץ על משפחה יהודית הכלואה במרתף בשל שכר דירה שלא שולם, שאפשר לפדות ב־40 רובל. שמרל סירב: 40 רובל היו יותר ממחצית חסכונותיו, ומשפחתו חיכתה לו. בערל נתן את כל מה שהיה לו, לווה עוד כמה רובלים משמרל, והמשפחה שוחררה.
שמרל חזר הביתה והצליח. בערל התבייש לספר למשפחתו מה עשה, ועוניו העמיק. בסוף ישב בשקט בפינת רחוב כקבצן וברך את מי שנתן לו מטבע. סוחר עסוק, שהפיל מטבע בידו, ראה את עסקיו פורחים וחזר שוב ושוב לברכה. אנשים התחילו לומר שברכות הקבצן חזקות.
כשהבעל שם טוב הגיע לעיר, ביקש מבערל את סיפורו, ובערל סיפר את סיפור 40 הרובל. הבעל שם טוב חיבק אותו, הביא אותו ואת משפחתו למזיבוז׳, ובערל נעשה תלמיד וצדיק.
הסיפור מסופר כתורה על ענווה ונתינה. הוא מזכיר לנו שברכה כנה באה מאדם שמוכן לתת הכול.
רעיונות לשולחן השבת
- שאלו את הילדים: בלק שלח להביא מי שיקלל את ישראל, ויצאה ברכה. האם משהו יצא פעם טוב יותר ממה שציפיתם?
- לכולם: התורה אומרת שהאוהלים היו כך שאיש לא יכול היה להציץ לבית אחר. איך נראים פרטיות וכבוד בבית שלנו?
- שאלו: מה אומרות לכם המילים ״מה טובו אוהליך״ כשאנו אומרים אותן בתחילת תפילת הבוקר?
- לילדים: מהו החלק האהוב עליכם בבית שגורם לו להרגיש ״טוב״? נקבו בשלושה דברים.
- דונו: התלמוד אומר שבתי הכנסת ובתי המדרש הם הברכה שנשארה. איך נוכל להפוך את ביתנו לאחד מהם?
- פעילות: כל אחד נותן למישהו ליד השולחן ברכה, משפט שמתחיל ב״שתהיה...״
- עוד רעיונות בברכת הילדים ובשלום בית.
מסה
סיפור בלק הוא סיפור על מילים ועל כוחן. מלך משלם לנביא כדי שיקלל עם שלם, ובמקום זאת המילים יוצאות ברכות. ה׳ שולט במה שנאמר עלינו.
אך התלמוד אינו מניח לנו לנוח על הנחמה הזו. הוא שואל מה בלעם רצה באמת, ואז מראה כמה מזה התגשם בהיסטוריה הארוכה והכואבת של העם היהודי. מה נשאר? דבר צנוע, כמעט ביתי: אוהלים. בתים שבהם מתפללים ולומדים. העם היהודי לא שרד בזכות ארמונות. שרדנו בזכות מטבחים, בתי כנסת וכיתות לימוד, בזכות אנשים שמגיעים בכל בוקר כדי לומר כמה מילים לה׳.
זה רעיון מלא תקווה לכל מי שמרגיש שהחיים היהודיים נעשו גדולים או מסובכים מכדי להתחיל בהם. החלק החזק ביותר בהם הוא גם הפשוט ביותר: בית, תפילה, דף תורה. אין צורך בתקציב ענק. צריך מקום שיש בו כבוד. התורה על האוהלים מזכירה לנו שכבוד ופרטיות הם חלק ממה שהופך בית לטוב: משפחה שבה כל אדם מקבל את המרחב והכבוד שלו.
זו גם תזכורת על ברכה. כשאנו נותנים ברכה, אם לילדינו בליל שבת ואם לחבר חולה, אנו משתמשים באותה מתנה שבלעם עשה בה שימוש לרעה. סיפור הבעל שם טוב מלמד שברכה חזקה ביותר כשהיא באה ממי שלמד לתת, גם במחיר.
אתם מוזמנים בחום לראות איך מרגיש בית של תפילה ולימוד. בואו לשבת בחב״ד למורינדה בלאפייט (התקשרו 925-384-7242), או הצטרפו לשיעור התניא ביום רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בביתו של הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה פרשת בלק?
פרשת בלק (במדבר כ״ב–כ״ה) מספרת כיצד בלק מלך מואב שכר את הנביא בלעם לקלל את ישראל, כיצד אתונו של בלעם ראתה מלאך ודיברה, וכיצד בלעם ברך את ישראל שלוש פעמים. הפרשה מסתיימת בכישלון העם בשיטים ובפינחס שעצר את המגפה.
מה מלמד הרבי על פרשת בלק?
התלמוד מסביר ש״מה טובו אהליך״ מכוון לבתי הכנסת ובתי המדרש, ורש״י מצביע על הפרטיות והכבוד שהופכים בית לקדוש. הרבי ביקש שכל בית יהודי יהיה ״מקדש מעט״ של תפילה, לימוד תורה וצדקה. את פרשת השבוע תמצאו בדף הפרשה.
מהו הלקח המרכזי של פרשת בלק?
הלקח המרכזי הוא שה׳ שומר על עם ישראל, הופך קללות לברכות, ושבתינו ובתי התפילה והלימוד שלנו הם הברכה שנשארת. קראו על שלום בית לרעיונות על בית יהודי שליו.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.