ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › מהתלמוד והמדרש

הלוחות שנשאו את משה

כשירד משה מהר סיני, החזיק שני לוחות אבן שחקק בהם הקב״ה בעצמו. המדרש מספר דבר נפלא על הירידה הזו.

הלוחות היו עצומים וכבדים, ובכל זאת משה לא התקשה בהם. האותיות הקדושות החקוקות באבן נשאו אותם, והלוחות כמעט נשאו את משה במורד ההר.

אך כשהתקרב משה למחנה וראה את העגל, אומרים חכמים שקרה דבר מדהים. האותיות לא יכלו להישאר ליד עבודה זרה. הן פרחו מן האבן וחזרו למקורן.

פתאום החזיק משה שני לוחות אבן ריקים, כבדים מדי לכל אדם. הוא נאלץ להניח להם, או להימעך תחתיהם. לפי חכמים הוא לא השליך אותם בכעס. הם גלשו מידיו כי החיים יצאו מהם.

הרבי הוסיף שבאמת האותיות עצמן לא עזבו, אלא רק חיוּתן.

יש בכך לקח לכל יהודי. כשהתורה חיה בחיינו, היא מרימה אותנו, והנשיאה בה היא שמחה. כשהיא נהיית רק מסורת כבדה, חובה בלי משמעות, היא מרגישה כמשא שקל להפיל. הדרך לשמור על האותיות פורחות היא ללמוד ולהבין למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים.

מקור: חב״ד.אורג, ״מדוע שבר משה את הלוחות?״

לקריאה נוספת

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.