ו׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

סיפורים ובדיחות › בדיחות יהודיות ›

בדיחות יהודיות: שמחה וחגים · חלק 1 מתוך 2

בדיחות יהודיות קצרות ונקיות, מקובצות לפי נושא.

דוד חולץ אחרי עשרים שנה לבדו על אי בודד. "איך שרדת? איך שמרת על שפיות?" שאלו המחלצים כשהוביל אותם לסיור באי. "הייתה לי האמונה שלי. האמונה שלי כיהודי החזיקה אותי. בואו." הוא הוביל אותם לקרחת יער קטנה, ובה עמד בית כנסת מפואר, בנוי כולו מכפות תמרים, קליפות קוקוס ועשב קלוע. צלמי החדשות צילמו הכול, אפילו ספר תורה מעלי בננה שנכתב בדיו של תמנון. "לקח לי חמש שנים לבנות את זה." "מדהים! ומה עשית בחמש עשרה השנים הבאות?" "בואו איתי." הוא הוביל אותם לצד השני של האי, ושם, בחורשה מוצלת, עמד בית כנסת יפה עוד יותר. "זה לקח לי שתים עשרה שנה!" "אבל אדוני," שאל כתב, "למה בנית שני בתי כנסת?" "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו. והמקום ההוא? הא! לבית הכנסת ההוא לא הייתי נכנס גם אם היו משלמים לי!"

שתפו את הבדיחה #

מוריס בא לרב ואומר: "עברתי עבירה, ואני רוצה לדעת איך לחזור בתשובה." "מה הייתה העבירה?" שואל הרב. "זה קרה רק פעם אחת," מרגיע אותו מוריס. "לא נטלתי ידיים ולא בירכתי לפני שאכלתי לחם." "נו, אם זה באמת קרה רק פעם אחת," אומר הרב, "זה לא כזה נורא. ובכל זאת, למה לא נטלת ידיים ובירכת?" "הרגשתי לא נעים, הרב," אומר מוריס. "אתה מבין, הייתי במסעדה לא כשרה." הרב מרים גבה. "ולמה אכלת במסעדה לא כשרה?" "לא הייתה לי ברירה," אומר מוריס. "כל המסעדות הכשרות היו סגורות." "ולמה כל המסעדות הכשרות היו סגורות?" "היה יום כיפור."

שתפו את הבדיחה #

מו ולני הולכים הביתה מבית הכנסת בשבת בבוקר, כשמונית חולפת במהירות, וחברם אירווינג רץ אחריה בטירוף ומנופף בידיים. "נו," אומר לני, "לא דמיינתי שהחבר הטוב שלנו אירווינג מחלל שבת! תראה אותו רץ אחרי המונית."

"רגע," אומר מו. "לא קראת את הספר שהשאלתי לך, הצד השני של הסיפור, על המצווה לדון אנשים לכף זכות? אני בטוח שנמצא מאה תירוצים לאירווינג."

"כמו מה?"

"אולי הוא חולה וצריך להגיע לבית החולים."

"בחייך! הוא רץ אחרי המונית במאה קמ"ש. הוא בריא יותר מארנולד שוורצנווייס."

"אולי אשתו יולדת."

"היא ילדה בשבוע שעבר."

"אולי הוא צריך לבקר אותה בבית החולים."

"היא בבית."

"אולי הוא רץ לבית החולים להביא רופא."

"הוא בעצמו רופא."

"אולי הוא צריך ציוד מבית החולים."

"בית החולים במרחק שלוש דקות הליכה בכיוון ההפוך."

"טוב, אולי הוא שכח שהיום שבת!"

"ברור שהוא יודע שהיום שבת. לא ראית את העניבה שלו? העניבה הבז' של ג'ובאני מאיטליה, 100% משי בדוגמת פייזלי. הוא אף פעם לא לובש אותה באמצע השבוע."

"ואו, איזו עין חדה יש לך! אני בכלל לא שמתי לב שהוא לובש עניבה."

"איך לא שמת לב? לא ראית איך היא נתפסה בפגוש האחורי של המונית?"

שתפו את הבדיחה #

בשבת בבוקר אייב והיימי מטיילים עם הכלבים שלהם ליד בית הכנסת. "בוא ניכנס," אומר אייב. "שמעתי שיש להם כבד קצוץ מצוין בקידוש." "בחיים לא יכניסו אותנו עם הכלבים," אומר היימי. "פשוט תעשה כמוני," אומר אייב, ונכנס לבית הכנסת. ואכן, השמש אומר לו: "אסור להכניס כלבים." "אבל זה כלב הנחייה שלי," עונה אייב. "סליחה, לא ידעתי," אומר השמש. "בסדר, אתה יכול להיכנס." היימי נכנס אחריו, ושוב השמש אומר: "אסור להכניס כלבים." "אבל זה כלב הנחייה שלי," אומר היימי. השמש מסתכל עליו. "זה כלב הנחייה שלך? צ'יוואווה?" היימי נראה מופתע. "זה מה שנתנו לי?"

שתפו את הבדיחה #

ג'ודי זלצברג היא צלמת מקצועית, והיא גאה מאוד בתמונות שלה. לכל מקום שהיא הולכת היא לוקחת אותן איתה כדי להראות את עבודתה. היא ובעלה הרולד הוזמנו לארוחת שבת אצל משפחת אפשטיין, וג'ודי הביאה את התמונות. "וואו," אמרה גברת אפשטיין, "אלה באמת תמונות יפות. בטח יש לך מצלמה מצוינת."

ג'ודי רתחה מהרמז שכל הכישרון שלה מגיע מהמצלמה. היא חיכתה עד סוף הארוחה ואז הודתה למארחת: "תודה רבה, סעודת השבת הייתה טעימה מאוד." ואז, כאילו בדרך אגב, הוסיפה: "בטח יש לך תנור מצוין."

שתפו את הבדיחה #

שבת אחת הלך בוקר (קאובוי) לבית הכנסת. כשנכנס, ראה שהוא והרב הם היחידים שם. הרב שאל את הבוקר אם בכל זאת כדאי שישא את הדרשה. הבוקר אמר: "אני לא איש מלומד, אבל אם הייתי יוצא להאכיל את הבקר שלי ורק פרה אחת הייתה באה, הייתי מאכיל אותה."

אז הרב התחיל את הדרשה. עברה שעה, אחר כך שעתיים, אחר כך שעתיים וחצי. כשהרב סוף סוף סיים, הוא ירד ושאל את הבוקר איך הייתה הדרשה.

הבוקר ענה: "ובכן, אני לא איש מלומד, אבל אם הייתי יוצא להאכיל את הבקר שלי ורק פרה אחת הייתה באה, בטוח לא הייתי נותן לה את כל החציר."

שתפו את הבדיחה #

ליל שבת אחד הייתי בבית הכנסת והרב נשא את דרשתו הרגילה. בסופה אמר לקהל: "לפני שנמשיך, אני רוצה להודיע שבית הכנסת שלנו החליט לאסוף חפצים לנזקקים ביותר באזורנו. זו מטרה טובה ואנחנו צריכים את עזרתכם. הביאו לנו ביום ראשון כל דבר שמתגלגל אצלכם בבית ואתם יכולים לוותר עליו או שאינכם זקוקים לו במיוחד. אני בטוח שכל אחד מכם יכול לחשוב על משהו שיש לו בשפע."

מאחוריי שמעתי אישה זקנה אומרת לשכנתה: "כן. צרות..."

שתפו את הבדיחה #

הרב אפשטיין היה איש דת עיקש במיוחד, ולא יכול היה לסבול לראות יהודים משתכרים. יום אחד נכנס לפאב שיהודים נהגו לבקר בו. הוא נכנס וראה את סטן מבית הכנסת. "סטן, אתה רוצה ללכת לגן עדן?"

"כן, רבי."

"אז תעמוד שם ליד הקיר."

אחר כך שאל הרב אפשטיין איש אחר שהכיר: "אתה רוצה ללכת לגן עדן?"

"בוודאי, רבי."

"אז תעמוד שם ליד הקיר."

אז ניגש הרב אפשטיין לחיים יענקל רבינוביץ. "אתה רוצה ללכת לגן עדן?"

"לא, רבי."

הרב לא האמין. "אתה אומר לי שכשתמות אתה לא רוצה ללכת לגן עדן?"

"אה, כשאמות, כן," אמר חיים יענקל. "חשבתי שאתה מארגן קבוצה ללכת עכשיו."

שתפו את הבדיחה #

החודש תקעתי בקרן של איל, אכלתי ראש של דג, סובבתי תרנגול מעל הראש, התלבשתי בחליפה ונעלי ספורט, אחר כך לבשתי חלוק לבן והתפללתי וצמתי 25 שעות, בניתי ואכלתי באוהל עם תקרה מבמבוק (לפעמים בגשם), ביליתי שלושה ימים רצופים עם החמים ועוד שלושה עם ההורים, הסתובבתי עם ענף דקל ופרי הדר, חבטתי ענפי ערבה ברצפה, אכלתי בערך 8 קילו בשר, ניצלתי שישה ימי חופש בלי לצאת מהשכונה, וביליתי בבית הכנסת כמעט כמו במשרד.

שתפו את הבדיחה #

בטיסה מלונדון לתל אביב, לאה בת השבעים הייתה זועמת. הארוחה הכשרה שהזמינה לא הייתה על המטוס. היא התלוננה בפני הדיילת ודרשה לראות את הקברניט.

מעבר למעבר נטתה נעמי לעברה. "סלחי לי, אבל נראה לי שזה לא הוגן להאשים את חברת התעופה."

"באמת? למה?" שאלה לאה.

"כי היום יום כיפור."

שתפו את הבדיחה #

מפיק טלוויזיה מפורסם הגיע לתפילות ראש השנה בבית כנסת בהוליווד. הרב נשא דרשה בת ארבעים וחמש דקות על תשובה וקדושה.

אחרי התפילה הציג עצמו המפיק. "כבוד הרב, אני מפיק תוכנית חדשות מצליחה מאוד. תוכל לקצר את הדרשה לשלוש דקות?"

הרב, שכבר חלם על טלוויזיה ארצית, ענה: "כן! אפשר."

"נו," אמר המפיק, "אז למה לא עשית את זה?"

שתפו את הבדיחה #

אדם עיוור ישב על ספסל בפארק. רב התיישב לידו ולעס חתיכת מצה. מתוך רחמים שבר פיסה ונתן לו.

כעבור כמה דקות טפח העיוור על כתפו של הרב. "מי כתב את הזבל הזה?"

שתפו את הבדיחה #

אחרי תפילות שבת בבית כנסת בקנטקי, אמא סיפרה לרב איך גרמה לבנה בן השבע, שלא ידע מנוחה, לשבת בשקט בזמן הדרשה.

באמצע הדרשה היא התכופפה ולחשה: "אם לא תשתוק, הרב כהן יאבד את המקום וייאלץ להתחיל את כל הדרשה מההתחלה!"

זה עבד נהדר.

שתפו את הבדיחה #

ביום כיפור, בין מוסף למנחה, ניגש גרג שפירא הצעיר אל הרב של אביו. "הרב פולק, אני יודע שצמים, אבל אני צמא כל כך. בבקשה תן לי לשתות משהו!"

"אני מצטער," אמר הרב ברכות אך בתקיפות, "רק כשיש סכנה ממשית מותר להפסיק את הצום."

גרג המשיך להתחנן שהוא עומד להתעלף, עד שהרב נכנע והורה לגבאי להביא כוסית מים. גרג גמע אותה בנשימה אחת ונאנח: "זו הפעם האחרונה שאני אוכל הרינג מלוח לארוחת בוקר ביום כיפור!"

שתפו את הבדיחה #

← לימוד תורהשמחה וחגים 2 ←

כל הסיפורים והבדיחות

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.