ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

פרשת השבוע ›

פרשת וירא

בראשית · Genesis 18:1-22:24

פרשת וירא

ביום השלישי לאחר המילה יושב אברהם פתח האוהל כחום היום, ורואה שלושה אנשים. הוא רץ לקראתם ומכין להם סעודה. האורחים, שהם מלאכים, מבשרים שלשנה הבאה תלד שרה בן, ושרה צוחקת. השם מגלה לאברהם שהוא עומד להשחית את סדום, ואברהם מתפלל על העיר ומבקש שהשם יחוס עליה בזכות חמישים צדיקים, ועד עשרה. אפילו עשרה אינם נמצאים. שני מלאכים מצילים את לוט ובנותיו, ואשת לוט מביטה אחורה והופכת לנציב מלח. יצחק נולד לאברהם ושרה לעת זקנתם. הגר וישמעאל משולחים, והשם מציל אותם במדבר. לבסוף מנסה השם את אברהם ומצווה עליו להעלות את יצחק לעולה בהר המוריה. ברגע האחרון עוצר אותו מלאך, ואברהם מקריב איל תחת בנו.

לקח להיום

אברהם היה בן תשעים ותשע וכאב ממילתו, ובכל זאת רץ לקבל את פני העוברים ושב ושירת אותם בעצמו. חז״ל למדו מכאן שגדולה הכנסת אורחים, עד שאברהם הפסיק אפילו את שיחתו עם השם כדי לקיימה. הרבי עודד פעמים רבות לפתוח את הבית, במיוחד לסעודת שבת, לכל מי שזקוק למקום. שולחן חם ומילה טובה יכולים לשנות לאדם את כל השבוע, וכשאנו דואגים לזולת אנו הולכים בדרכו של אברהם אבינו.

תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה

תורת הרבי

הרבי מלמד שהכנסת אורחים יקרה כל כך, שאצל עם ישראל היא עומדת למעלה אפילו מקבלת פני השכינה, משום שהחסד הוא חלק מהירושה שלנו מאברהם.

התלמוד לומד מפרשתנו שאברהם, שהיה מדבר עם ה', ביקש מה' להמתין בזמן שקיבל שלושה עוברי אורח. מכאן מסיקים חכמים שהכנסת אורחים גדולה מקבלת פני השכינה. הרבי שואל מדוע הרמב״ם מביא את דוגמת אברהם בהלכה על הכנסת אורחים, ומדוע דברי הזוהר נראים כאומרים משהו אחר. הוא מסביר שהזוהר מתאר את מדרגתו הנעלית של רבי שמעון בר יוחאי, שאור פנימיות השכינה האיר לו תמיד. לרוב בני האדם ההלכה כדברי התלמוד: הכנסת אורחים קודמת. הרמב״ם מדבר על "דרך החסד שנהג בה", כלומר שחסדו של אברהם, שהגיע אפילו אל ישמעאל, סלל דרך לכל צאצאיו. דרכו כל יהודי יורש לב נוטה לחסד.

אחר כך הרבי מתבונן באילן שאברהם נטע, אשל. חכמים מסבירים אותו כפרדס או כפונדק שמגיש אוכל, שתייה ולינה לזרים גמורים. מה מוסיפה נטיעת עץ אחרי כל כך הרבה נתינה? התשובה היא שאברהם נתן יותר מן ההכרחי. הוא נתן הנאה ועזרה בבעיות החיים. יהודים נמשכים לתת מעבר לנדרש, כשם שהורים רוצים לתת לילדיהם הרבה יותר מן המינימום, וכך גם בצרכים רוחניים.

הרבי מיישם זאת לזמננו. החסד שירשנו מאברהם מתגלה באיזו נדיבות אנו מחנכים ילדים, שלנו ושל אחרים, ובכך שאנו נותנים להם לא רק את הבסיס אלא את כל האפשר מן התורה והמצוות. הוא מוסיף שעלינו לתת בשמחה ולא בחרטה.

המסר המעשי לנו פשוט. הזמינו מישהו, במיוחד לסעודת שבת. תנו קצת יותר ממה שנדרש. ותנו לדור הבא את הטוב שבמורשתנו.

סיפור

סיפור ידוע; את פרטיו אי אפשר לאמת. יעקב בן-תור סיפר אותו בגוף ראשון, במכתב שהרב ירחמיאל טילס סיפר מחדש.

יעקב גר ברחובות ועבד בתל אביב. בלילה אחד, כשנסע הביתה מאוחר, בחר בדרך צדדית במקום בכביש הראשי. במכונית הישנה שלו לא היה אור פנימי, והכביש היה חשוך מאוד. בצד הדרך ראה זקן עומד בטרמפים, ועצר.

הזר שאל מיד מה שלום הרבי מליובאוויטש. נראה שידע שיעקב טס שנה קודם לראות את הרבי וקיבל ברכה לשני ילדיו, ושהוא גר ליד בית הכנסת של חב״ד ברחובות.

אחר כך נשא הזקן דברים ארוכים על הכנסת אורחים. הוא תיאר כיצד אברהם החזיק את אהלו פתוח מכל צד וקיבל אורחים בלי קשר למי שהם או מתי באו. יעקב נדהם, כי שנים רבות התווכח עם אשתו על הרגלו להביא הביתה אורחים בלי הודעה מראש מבית הכנסת, לעתים זרים גמורים. הזר דחק בו שלא להתווכח עם אשתו, אלא להסביר לה מדוע מכניסים אורחים בכל זמן.

יעקב החל להרגיש אי נוחות. איך האיש הזה יודע כל כך הרבה? סמוך למושב באר יעקב אמר האיש שזו התחנה שלו, איחל ליעקב הצלחה ויצא. כשיעקב הגיע הביתה, אשתו ראתה עד כמה הוא חיוור והופתעה ממה שסיפר לה.

יעקב לא ראה את האיש שוב. הוא מתאר אותו כזקן, בעל עיניים חודרות, גבות עבותות וזקן אפור ארוך, ותוהה אם זה היה אברהם או אליהו הנביא. הוא כותב שמאותו לילה בשנת 1983 הוא מקפיד לקיים את הלקח.

רעיונות לשולחן השבת

  • שאלו את הילדים: אם שלושה זרים היו דופקים עכשיו על דלתנו, מה היינו מציעים להם? מי היה עוזר?
  • אברהם סבל מכאב ובכל זאת רץ לקבל אורחים. מה זה אומר לנו על חסד כשאנחנו עייפים?
  • את מי נוכל להזמין לשבת בשבועות הקרובים, שכן בלאפייט, מוראגה או אורינדה, משפחה חדשה או מי שגר לבד? בחרו שם יחד.
  • הרבי אומר שאברהם נתן יותר מן ההכרחי. האם יש דרך להוסיף קצת בהכנסת האורחים שלנו, כמו מילה חמה, קינוח או מקום ליד החלון?
  • למבוגרים: כשמישהו מגיע בלי הודעה, מהי התגובה הראשונה שלנו, קבלת פנים או דאגה? מה יעזור לנו לקבל בקלות רבה יותר?
  • קראו את המדריך לאירוח אורחים בשבת ואת המדריך לאורחי שבת לרעיונות קלים.

מסה

יש סוג מיוחד של עייפות שמגיע בסוף השבוע. המטבח במצב קשה, היומן מלא, והרעיון להוסיף עוד מקום ליד השולחן מרגיש כמו יותר מדי. ובכל זאת התורה נותנת לנו את אברהם: בן תשעים ותשע, מחלים ממילתו, יושב בפתח האהל בחום היום ומחפש מישהו לעזור לו.

תורת הרבי הופכת את זה ליותר מסיפור נחמד. היא אומרת שקבלת אנשים היא חלק ממי שאנחנו. החסד של אברהם, מסביר הרבי, לא היה רק שלו. הוא הפך לדרך לכל צאצאיו, וכל יהודי יורש לב נוטה לתת. לכן כשאנו פותחים את הדלת איננו עושים דבר יוצא דופן. אנחנו פשוט עצמנו.

זה עוזר גם לדאגה המעשית שאין לנו מספיק. אברהם לא הציע חטיף. הוא רץ, הביא לחם, חמאה וחלב ואת הבן בקר, ועמד מעל אורחיו בעת שאכלו. הרבי מציין שאברהם נתן הנאה ולא רק את ההכרחי. קל לקרוא את זה כלחץ. אבל אפשר גם לראות בזה שחרור: אירוח לא חייב להיות מושלם. הוא צריך להיות חם.

סיפור הטרמפיסט מזכיר לנו שהבחירות הקטנות האלה חשובות בעולם האמיתי. יעקב ואשתו התווכחו שנים על אורחים, וזר בלילה דחק בו להסביר לה מדוע חשוב לקבל אנשים. אירוח הוא דבר שמשפחה יכולה לדבר עליו ולבחור יחד.

אם תרצו להיות אורחים או מארחים בשבת הזאת, אתם מוזמנים לבית חב״ד למורינדה בלאפייט (טלפון 925-384-7242), או הצטרפו לשיעור התניא ביום רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בביתו של הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).

שאלות נפוצות

על מה מדברת פרשת וירא?

פרשת וירא מספרת כיצד אברהם מקבל שלושה אורחים ולומד שלשרה יהיה בן, כיצד סדום נהפכת, וכיצד נולד יצחק. היא מסתיימת בעקדת יצחק. ראו גם עקדת יצחק.

מה מלמד הרבי על פרשת וירא?

הרבי מלמד שהכנסת האורחים של אברהם היא דרך של חסד שכל יהודי יורש, ושאצל עם ישראל קבלת אורחים גדולה מקבלת פני השכינה. הוא מלמד גם שעלינו לתת מעבר להכרחי, במיוחד בחינוך ילדים.

מהו הלקח המרכזי של פרשת וירא?

הלקח המרכזי הוא לפתוח את הבית ואת הלב לאחרים, גם כשזה קשה. חכמינו לומדים מאברהם שהכנסת אורחים גדולה כל כך שהוא הפסיק את שיחתו עם ה' כדי לקיימה. קראו עוד על הכנסת אורחים.

למידע נוסף

← לך לךחיי שרה ←

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.