ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

פרשת השבוע ›

פרשת שופטים

דברים · Deuteronomy 16:18-21:9

פרשת שופטים

משה מצווה את ישראל לתת שופטים ושוטרים בכל שעריהם, לשפוט משפט צדק ולעולם לא לקחת שוחד: צדק צדק תרדוף. דברים קשים מובאים אל בית הדין הגדול במקום אשר יבחר השם, ויש ללכת על פי הוראתו. כשהעם ימנו מלך, לא ירבה לו סוסים, נשים וזהב, ויכתוב לו ספר תורה ויקרא בו כל ימי חייו. הכהנים והלויים מקבלים את מתנותיהם מן העם. ישראל לא יפנו אל קוסמים ומעוננים; השם יקים להם נביא כמשה. התורה נותנת את דיני ערי המקלט, אוסרת להסיג גבול רעך, ומצריכה לפחות שני עדים. לפני המלחמה מחזק הכהן את הלוחמים, ואנשים מסוימים חוזרים לביתם. יש לקרוא לעיר לשלום תחילה, ובמצור אסור לכרות עצי מאכל. הפרשה מסתיימת בדין עגלה ערופה.

לקח להיום

שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. תורת החסידות מבארת שגם לכל אדם יש שערים: העיניים, האוזניים והפה, שדרכם העולם נכנס אלינו ואנו יוצאים אל העולם. אנו נקראים להעמיד שופט חכם בכל שער, המחליט מה ראוי לראות, לשמוע ולומר, ושוטר שיבצע את ההחלטה. פרשה זו נקראת בתחילת חודש אלול, זמן מתאים לשמור על השערים האלה בקפידה.

תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה

תורת הרבי

הרבי לימד שהציווי למנות שופטים ושוטרים בשערים הוא גם ציווי לכל אחד מאיתנו: היו השופט והשוטר של חייכם.

הפרשה נפתחת: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ". הרבי שאל כיצד אפשר באמת להנהיג קהילה, וחיי היום־יום של אדם, לפי אמות המידה של התורה. תשובתו בשני חלקים. השוטרים הם האוכפים: הם דואגים שפסקי השופטים יתבצעו. זה מוליד התנהגות נכונה, אבל האדם עלול להישאר בלי שינוי בפנים, כי הוא רק מאולץ.

יש דרך עמוקה יותר. הנביא ישעיהו מבטיח: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ". יועץ מסביר פסק כמו ידיד, כך שאנשים מקבלים אותו משום שהם מבינים שהוא טוב להם. אז התורה משנה לא רק מה אנשים עושים אלא מי שהם.

הרבי יישם זאת על כל אדם. את ה"שערים" אפשר להבין כחושים שלנו, העיניים, האוזניים והפה, הפתחים שדרכם העולם נכנס אלינו ודרכם אנו יוצאים אל העולם. כל אחד מאיתנו צריך להיות שופט, שמחליט מה ראוי לראות, לשמוע ולומר, ושוטר, שמבצע את ההחלטה גם כשהנטיות הטבעיות מושכות לכיוון אחר.

וכשאנו מדריכים אחרים, ילדים, תלמידים או עובדים, הלקח של הרבי הוא להסביר את הטעם שמאחורי הבקשה ולא להסתמך רק על לחץ. אנשים שמבינים ומסכימים לוקחים את הלקח ללב.

פרשת שופטים נקראת בתחילת חודש אלול, זמן מתאים לשאול: מה אני נותן לעבור בשעריי השבוע? ראו המדריך שלנו על אלול.

סיפור

סיפור ידוע; את פרטיו אי אפשר לאמת.

חסיד של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הוטרד ממחשבות לא רצויות ושליליות שהתפרצו שוב ושוב למוחו. הוא הלך אל הרבי לבקש עזרה. הרבי אמר לו ללכת ולבקר חוטב עצים מנוסה שגר ביער הסמוך.

החסיד הגיע לביתו של החוטב בלילה. הבית היה חשוך מלבד אור אחד בפנים, והוא דפק וקרא, אבל הדלת נשארה סגורה. קר לו ולא היה לו לאן ללכת, והוא שכב בפינה בחוץ ונרדם.

בבוקר פתח החוטב בברכה חמה ושאל מה הביא אותו. החסיד ענה בתלונה: השארת אותי בחוץ כל הלילה בלי שום הכנסת אורחים! החוטב ענה בשלווה: זה הבית שלי. אני מחליט מי נכנס ומתי, ואין חשיבות כמה חזק מישהו דופק.

החסיד שמח מאוד. זו, אמר, בדיוק התשובה שבאתי למצוא. החוטב, שלא הבין למה הוא מתכוון, נשאר תמה.

הנקודה: אדם הוא אדון למחשבתו. מחשבות עלולות לדפוק חזק, אבל אנו מחליטים אם לפתוח את הדלת. עצת אדמו"ר הזקן בתניא למחשבות לא רצויות דומה: אל תתווכחו איתן שעות, אלא הסיטו את תשומת הלב למשהו טוב. ראו גם מחשבות לא רצויות בתניא.

רעיונות לשולחן השבת

  • שאלו כל אחד: אילו הייתם השופט בשער העיניים שלכם השבוע, מה הייתם מכניסים ומה משאירים בחוץ?
  • לילדים: הפה שלנו הוא שער. מה דבר טוב שיצא דרך השער שלכם השבוע, ועל מה החלטתם לא לדבר?
  • למבוגרים: מה יעיל יותר עם ילדים או עמיתים, אכיפת כלל או הסבר הטעם? שתפו בדוגמה.
  • דונו: התורה אומרת "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". מדוע לדעתכם המילה צדק חוזרת פעמיים?
  • שיחה: סיפור חוטב העצים אומר שאנו מחליטים מי נכנס לבית של מוחנו. מתי זה קל ומתי קשה?
  • נסו זאת: לפני צאת השבת כל אחד מציין "שער" אחד (עיניים, אוזניים או פה) שישמור עליו קצת יותר בשבוע הבא. מקום טוב להתחיל בו הוא שמירת הלשון.

מסה

בכל יום אלפי דברים מנסים להיכנס אלינו. כותרות, הודעות, דעות, פרסומות, רכילות, דאגות היום. ובכל יום דברים יוצאים מאיתנו: מילים, טון דיבור, מבט. לעתים רחוקות אנו עוצרים לשאול מי עומד בשערים האלה.

פרשת שופטים מדברת תחילה על בתי דין ומשטרה, מנגנון החברה הצודקת. אבל הרבי, בעקבות תורת החסידות, מזמין אותנו לראות שאותו מבנה קיים בתוכנו. אנו זקוקים לשופט, חלק רגוע בנו ששואל: האם זה טוב לי, למשפחתי, לעולם? ואנו זקוקים לשוטר, למשמעת למלא את החלטת השופט כשאנו עייפים, כועסים או מתפתים.

מה שמעודד ביותר בתורת הרבי הוא שהיא אינה נעצרת במשמעת. אכיפה לבדה, אומר הרבי, יוצרת התנהגות נכונה אבל לא לב משתנה. המטרה העמוקה יותר היא היועץ שמסביר ומשכנע. כלומר, עלינו להיות עדינים עם עצמנו: כשאנו מנסים להשתפר, אנו זקוקים ליותר משוטר פנימי קפדן. אנו זקוקים לידיד פנימי שמסביר מדוע השינוי הזה טוב לנו.

כך גם בהורות. ילד שרק מצווים עליו להתנהג עשוי לציית כשאנו מסתכלים. ילד שמבין מדוע חסד חשוב לוקח את החסד גם אל החדר שבו איננו נמצאים.

סיפור חוטב העצים מחדד את הרעיון. החסיד חשב שהבעיה היא המחשבות עצמן. החוטב הראה לו שהשאלה האמיתית היא מי מחליט. מחשבה שדופקת אינה מחשבה שחייבים להכניס.

בשבת הזאת אפשר לבחור שער אחד ולהציב בו שופט חכם. בואו לחגוג שבת בחב"ד למורינדה בלאפייט (התקשרו 925-384-7242 לשעות), או הצטרפו לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בבית הרב (התקשרו לכתובת), שבו משפחות מלאפייט, מוראגה ואורינדה חוקרות בדיוק שאלות פנימיות כאלה.

שאלות נפוצות

על מה פרשת שופטים?

פרשת שופטים (דברים טז:יח-כא:ט) מצווה את ישראל למנות שופטים ושוטרים, לרדוף צדק, לשמוע לבית הדין הגדול ולמנות מלך שכותב ספר תורה לעצמו. היא גם מביאה את דיני הנביאים, ערי המקלט, העדים והמלחמה.

מה הרבי מלמד על פרשת שופטים?

הרבי מלמד שה"שערים" הם גם החושים שלנו, ושכל אדם צריך להיות גם שופט וגם שוטר: להחליט מה לראות, לשמוע ולומר ולבצע זאת. הוא מלמד גם שהדרכת אחרים מצליחה בעיקר בהסבר, ולא רק באכיפה.

מהו הלקח המרכזי של פרשת שופטים?

הצדק מתחיל בבית, בשערי העיניים, האוזניים והפה שלנו, והוא פועל בצורה הטובה ביותר כשהוא נובע מהבנה ולא רק מלחץ.

למידע נוסף

← ראהכי תצא ←

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.