סיפורים ובדיחות › בדיחות יהודיות ›
בדיחות יהודיות: ילדים · חלק 3 מתוך 3
בדיחות יהודיות קצרות ונקיות, מקובצות לפי נושא.
אב ובנו בן הארבע עשרה שכבו על הדשא בפארק והביטו בעננים. "אבא," שאל הנער, "למה אנחנו כאן?"
האב נשם עמוק. "אני חושב שאנחנו כאן כדי ללמד ילד לחבוט בכדור, ללבוש כובע אהוב ובלוי בשבת בבוקר בלי שום מקום להגיע אליו. משמעות החיים היא לא לדאוג למה שיבוא אחר כך, אלא לטעום את הרגעים הקטנים שלפניו. מבוגרים רודפים אחרי הבית המושלם בזמן שהאושר חולף על פניהם על אופניים. עניתי לך?"
"לא ממש," אמר הנער. "התכוונתי, למה אנחנו כאן כשאמא ביקשה שניקח אותה לפני ארבעים דקות?"
הבת שלי, בת שלוש, הושיטה יד והכריזה: "תראי, אמא, הרגתי זבוב!"
היא אכלה באותו רגע מלפפון חמוץ עסיסי, אז מיהרתי לשטוף לה את הידיים בסבון. אחר כך הושבתי אותה לסיים את המלפפון ושאלתי בהערצה קלה: "איך הצלחת לתפוס את הזבוב לבד?"
בין ביס לביס היא אמרה: "הכיתי אותו עם המלפפון."
סולי ורזיאל הזמינו את הרב לארוחת ערב. בזמן שהם בישלו במטבח, שוחח הרב עם בתם בת החמש, חנה.
"תגידי, חנה, את יודעת מה אוכלים הערב?"
"עז," אמרה חנה.
"עז? את בטוחה?"
"בטח, הרב. שמעתי את אבא אומר לאמא: 'היום זה יום טוב כמו כל יום להזמין את הזקן לארוחה.'"
בטיסה הביתה מצרפת הבחנתי באם מותשת שנכנסת לבדיקת המכס עם שמונה ילדים, כולם מתחת לגיל עשר, והר של מזוודות. פקיד מכס צעיר התבונן בה בחוסר אמון. ”גברתי, כל הילדים והמזוודות האלה שלך?“
”כן, אדוני,“ נאנחה.
”יש לך נשק, סחורה אסורה או סמים?“
”אדוני,“ השיבה בשלווה, ”אם היה לי משהו מזה, כבר הייתי משתמשת בו.“
אב ובתו הקטנה הצטרפו אלינו לתפילה בבית חב״ד. בקידוש התכופפתי ושאלתי אותה: ”איך קוראים לך?“
”שרה,“ אמרה.
”איזה שם מיוחד! את יודעת שאישה מיוחדת מאוד בהיסטוריה היהודית נקראה שרה?“ קיבלתי מבט ריק, אז המשכתי: ”היא הייתה אשתו של אדם מפורסם, היהודי הראשון, ושמו אברהם.“
פניה אורו. ”לא ידעתי שאברהם לינקולן היה יהודי!“
אביה, עורך דין, הסמיק, הביט בי ואמר: ”איזה חוש הומור!“
בנו הקטן של רב רץ אליו בגאווה. ”אבא, אני יודע מה זה אומר התנ״ך!“
הרב חייך. ”מה זאת אומרת, אתה יודע מה זה אומר?“
”אני כן יודע!“
”טוב. מה זה אומר?“
”קל, אבא,“ אמר הילד בהתרגשות. ”תדריך נחוץ כל־החיים!“
אחרי בית הספר ישב מוישי רוטמן, תלמיד כיתה א’, ליד שולחן המטבח ואכל את הארוחה הקטנה שלו, ופתאום אמר: ”אמא, המורה שאלה אם יש לי אחים או אחיות שיבואו לבית הספר.“
”יפה מצדה להתעניין,“ אמרה אמו. ”מה היא אמרה כשסיפרת לה שעדיין אין לך?“
”היא רק אמרה: ’ברוך השם!‘“
חיים עבד שעות ארוכות, ורחל אשתו התלוננה שהוא לא מבלה מספיק זמן עם בתם בת השלוש, רבקה. אז חיים לקח את רבקה הקטנה לקניון ואפילו הרכיב אותה על הכתפיים.
אחרי כמה דקות רבקה התחילה למשוך לו בשיער. ”תפסיקי, מתוקה,“ אמר חיים. ”זה כואב.“
”אבל אבא,“ אמרה, ”אני רק מנסה להחזיר את המסטיק שלי.“
בית הספר העברי ערך מופע כישרונות לקהילה. נערה ניגנה ”הבה נגילה“ בפסנתר, וסבתא הבחינה באיש שלידה מנגב את עיניו.
”הלא יפהפה,“ לחשה, ”שהצעירים שלנו ממשיכים את המסורת?“
”אני לא יהודי,“ אמר האיש.
”אז למה אתה בוכה?“
”אני מוזיקאי.“
רבקה הקטנה חזרה מבית הספר ואמרה לאמה: ”אמא, היום נענשתי על משהו שלא עשיתי.“
”זה נורא!“ אמרה אמה. ”אני הולכת לדבר עם המורה שלך! דרך אגב, מה זה היה שלא עשית?“
”שיעורי בית,“ אמרה רבקה.
גברת כהן לימדה את תלמידי כיתה ב’ על מגנטים והראתה איך הם מרימים מסמרים וחתיכות ברזל. אחר כך שאלה שאלה כדי לבדוק מה הילדים זוכרים.
”השם שלי מתחיל באות מ’, ואני מרימה דברים. מי אני?“
שמואלי הקטן בשורה הראשונה אמר: ”אמא!“
חקלאי נסע בכביש עם משאית עמוסה בדשן. ילד קטן ששיחק מול ביתו קרא אליו: ”מה יש לך במשאית?“
”דשן,“ אמר החקלאי.
”מה תעשה בו?“
”אשים אותו על תותים.“
”כדאי לך לגור אצלנו,“ יעץ הילד. ”אצלנו שמים על התותים סוכר ושמנת.“
הגננת חילקה דף צביעה: ברווז שמחזיק מטרייה. "תצבעו את הברווז בצהוב ואת המטרייה בירוק," אמרה.
בועז צבע את הברווז שלו באדום בוהק. "בועז," שאלה הגננת, "כמה ברווזים אדומים ראית בחיים?"
"בדיוק כמה שראיתי ברווזים עם מטרייה," ענה בועז.
שני ילדים קטנים נפגשו על מתקן הטיפוס בגן.
"אני משה," אמר הראשון. "איך קוראים לך?"
"דוד."
"אבא שלי רואה חשבון. מה אבא שלך עושה?"
"אבא שלי עורך דין."
"ישר?" שאל משה.
"לא," אמר דוד. "רגיל."
אמא אומרת לבנה הקטן בזמן שהם מחכים לאוטובוס: "תגיד לנהג שאתה בן חמש, ותיסע בחינם."
הם עולים. הנהג שואל: "בן כמה אתה?"
"אני בן חמש," אומר הילד בגאווה.
לנהג יש בן בגיל הזה והוא מחייך. "ומתי תהיה בן שש?"
"כשארד מהאוטובוס," אומר הילד.
שוטר רושם דוח על ונדליזם בבית ספר יסודי, וילדה קטנה בת שש בערך קוטעת אותו. היא מסתכלת עליו מכף רגל ועד ראש. "אתה שוטר?"
"כן," הוא אומר וממשיך לכתוב.
"אמא שלי אמרה שאם אי פעם אצטרך עזרה, אפנה למשטרה. זה נכון?"
"כן, נכון."
"אז," היא אומרת ומושיטה את רגלה, "תוכל בבקשה לקשור לי את השרוך?"
השיעור בבית הספר של יום ראשון הסתיים, והרב שאל אם לילדים יש שאלות. היד של דוד הקטן זינקה למעלה. "כן, דוד? מה תרצה לשאול?" "יש לי ארבע שאלות, הרב. זה נכון שאחרי שבני ישראל חצו את ים סוף, הם קיבלו את עשרת הדיברות?" "כן, דוד." "ובני ישראל גם ניצחו את הפלשתים?" "כן, דוד, גם זה נכון." "ובני ישראל גם נלחמו ברומאים ובמצרים ובנו את בית המקדש?" "שוב צדקת, דוד." "אז השאלה האחרונה שלי, הרב: מה המבוגרים עשו כל הזמן הזה?"