סיפורים ובדיחות › סיפורים על הרבי
היו שחקנים, לא צופים
בשנת 1955 בא נער לפני בר מצווה עם אביו לראות את הרבי מליובאוויטש ב־770 איסטרן פארקווי בברוקלין. באותן שנים נהגו נערים להיפגש עם הרבי ביחידות לפני בר המצווה כדי לקבל ברכה.
הרבי שאל על יום הולדתו, בחן אותו בלימודיו וברך אותו. ואז הפתיע את כולם: ”האם אתה חובב בייסבול?“
הנער ענה שכן, ושהוא אוהד את הדודג׳רס. הרבי שאל אם הוא הולך למשחקים. כן, ענה הנער, לפני חודש. ”איך היה?“ מאכזב, הודה. באינינג השישי הדודג׳רס הפסידו תשע לשתיים, ולכן עזבו.
”האם גם השחקנים עזבו?“ שאל הרבי.
הנער נדהם. ”כמובן שלא. שחקנים לא יכולים לעזוב באמצע המשחק!“
”למה לא?“
”כי הם חלק מהמשחק. צופים יכולים ללכת מתי שהם רוצים. שחקנים חייבים להישאר עד הסוף ולנסות לנצח.“
הרבי חייך. ”במשחק החיים יש שני סוגי אנשים. יש מי שצופים מן היציע, ויש מי ששחקנים. קח איתך את הלקח הזה: היה שחקן.“
הסיפור מובא באתר Chabad.org.
מקור: Chabad.org, ”צופים ושחקנים“

