פרשת ויקהל
שמות · Exodus 35:1-38:20
פרשת ויקהל
משה מקהיל את כל עדת בני ישראל. תחילה הוא מזכיר להם לשמור את השבת, שבת שבתון, שבה לא יבערו אש בכל מושבותיהם. אחר כך הוא קורא לכל נדיב לב להביא תרומה למקדש. אנשים ונשים באים עם תכשיטי זהב, צמר, שש, עורות, עצים, שמן ובשמים. נשים חכמות לב טוות את העזים, והנשיאים מביאים אבני שוהם ואבני מילואים לבגדי הכהן הגדול. הם מביאים כל כך הרבה עד שהאומנים אומרים למשה שהעם מרבים להביא מדי העבודה, ומשה מכריז שאיש ואשה לא יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש. בהנהגת בצלאל ואהליאב עושים חכמי הלב את היריעות, המכסים, הקרשים והפרוכת. בצלאל עושה את הארון עם הכרובים, את השולחן, את המנורה, את מזבח הקטורת, את שמן המשחה והקטורת, את מזבח הנחושת, ואת כיור הנחושת שנעשה ממראות הצובאות. גם קלעי החצר מוכנים.
לקח להיום
כיור הנחושת נעשה מן המראות שתרמו הנשים. רש״י מביא שמשה היסס לקבל אותן, אך השם אמר לו שאלו חביבות עליו מן הכל, כי במצרים השתמשו בהן הנשים כדי לחזק את משפחותיהן ולתת להן תקווה. הרבי לימד ששום דבר בחיינו אינו רגיל מכדי שישמש לקדושה. הכשרונות שלנו, הזמן שלנו, ואפילו חפצים שנראים מעשיים בלבד, יכולים להיות כלי להשם כשמשתמשים בהם בכוונה הנכונה.
תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה
תורת הרבי
דברים רגילים נעשים קדושים כשמשתמשים בהם למטרה טהורה ונקייה מאנוכיות: זו תורת הרבי על מראות הנשים.
הנשים היהודיות תרמו מראות נחושת למשכן, ומשה היסס לקבל אותן. הוא לא פקפק בערכן. הוא תהה איך חפצים הקשורים למראה חיצוני ולתשוקה יכולים להימצא במקום שנועד לגלות את נוכחות ה'. ה' אמר לו לקבל אותן, כי הן "חביבות עלי מן הכול".
הרבי מספר מחדש את הסיבה. במצרים, אחרי ימים מתישים של עבדות, יצאו הנשים אל השדות לקראת בעליהן, הביאו להם אוכל, והשתמשו במראות כדי להראות לבעליהן את דמותם יחד. הבעלים התחדשו והתעודדו, ובזכותם נולד דור שיצא ממצרים. נראה שהמראות שירתו אינטרס עצמי, אבל הנשים השתמשו בהן בכוונה נקייה לחלוטין: לבנות משפחה ועם בתנאים הקשים ביותר.
הלקח הוא שה' מסתכל על הכוונה. טוהר המניע יכול להפוך כל חפץ לקדוש. הרבי מוסיף נקודה שנייה על הכיור שנעשה מהמראות. הכהנים רחצו ידיים ורגליים לפני העבודה, ובכך סימנו את המעבר מדאגות העולם לקדושה. גם המאמץ לטהר את עצמנו מהשפעות שליליות יקר בעיני ה'.
לבסוף, הרבי קושר את המילה הראשונה בפרשה, ויקהל, לאחדות. משה קיבץ את העם לקהל אחד, והאחדות אינה רק מקור כוח אלא גם דרך למשוך את נוכחות ה' אל העולם.
הלכה למעשה:
- הכישרונות, הזמן והרכוש שלנו יכולים להיות כלים לקדושה כשמשתמשים בהם בכוונה כנה.
- חשוב למה אנחנו עושים דברים, ולא רק מה.
- גם ההכנה העצמית לפני רגע קדוש יקרה כשלעצמה.
סיפור
הרבנית חנה שניאורסון (1880–1964), אמו של הרבי מליובאוויטש, נולדה בניקולייב שבאוקראינה למשפחת רבנים, ונישאה לרב לוי יצחק שניאורסון ב-1900. כשבעלה נעצר ב-1939 בידי השלטונות הסובייטיים על חיזוק היהדות, הוא הוגלה לכפר המרוחק צ׳יאילי בקזחסטן.
היא הלכה אחריו, ושרדה רעב, מחלות ועוני קיצוני. הרב לוי יצחק המשיך לכתוב את חידושי התורה שלו, אבל לא היה דיו. אז הרבנית חנה הכינה דיו במו ידיה מצמחים. החידושים שלו נכתבו בדיו הזה.
שום דבר בתמונה לא נראה קדוש: צריף, מצוקה, אישה שאוספת צמחים בערבה יבשה. ובכל זאת, מצמחים ומנחישות היא יצרה כלי לתורה. כמו הנשים עם המראות, היא לקחה את הרגיל והעמידה אותו בשירות של משהו גדול יותר.
אחרי שבעלה הסתלק ב-1944, היא ברחה לבסוף מברית המועצות והגיעה לפריז ב-1947, שם נפגשה שוב עם בנה מנחם מענדל, הרבי לעתיד. היא חיה בברוקלין עד הסתלקותה ב-1964, וכתבה זכרונות שיצאו לאור בספר "אמא ישראלית" (A Mother in Israel).
רעיונות לשולחן השבת
- משה היסס לקבל את המראות, אבל ה' אמר שהן היקרות ביותר. למה משהו שנדמה לנו "רגיל" יכול להיות יקר בעיני ה'?
- לילדים: מה יש בבית, צעצוע, כף, אופניים, שאפשר להשתמש בו כדי לעזור למישהו?
- מה זה אומר שה' מסתכל למה אנחנו עושים משהו, ולא רק מה?
- מראות הנשים שימשו לבניית משפחה. איך מעשי דאגה יומיומיים בונים משהו גדול יותר?
- למבוגרים: איזה כישרון יש לכם שלא חשבתם עליו כ"קדוש"?
- הפרשה מתחילה בכך שמשה מקהיל את כולם. איך אפשר לקבץ את השכנים החודש?
מסה
אם הייתם עוברים בבית יהודי טיפוסי ביום שישי אחר הצהריים, כמעט כל מה שהייתם רואים היה רגיל: סירים, מפות, חלה, פמוטים שנקנו במבצע. ובכל זאת עד השקיעה הכול חלק ממשהו קדוש. איך?
פרשת ויקהל נותנת תשובה. המראות לא היו מיוחדות. הן היו אותן מראות שנשים בכל מקום השתמשו בהן. מה שהפך אותן לקדושות היה המטרה שהנשים נתנו להן, מטרה נסתרת, נקייה מאנוכיות ומלאת אהבה, הרבה לפני שמישהו חשב על משכן. ה' ראה את המטרה הזו ואמר: אלה היקרות ביותר.
זו תורה מעודדת מאוד לאנשים שחושבים שחייהם מעשיים מדי מכדי להיות חשובים. רוב מה שממלא את ימינו מעשי: סידורים, בישול, נהיגה, מיילים, חשבונות. הרבי אומר שהדברים האלה אינם מכשול לקדושה. הם חומר גלם, אם משתמשים בהם בכוונה הנכונה. ארוחה שהוכנה לשכן חולה, טרמפ לחבר, כישרון שמשרת מטרה טובה, הם מראות בידינו.
הדיו של הרבנית חנה מדגים שוב את הנקודה. כשלא היה כלום, היא לקחה מה שהאדמה נתנה והפכה אותו לדרך שבה התורה יכולה לחיות. היא לא חיכתה לתנאים אידיאליים.
אנחנו לא צריכים לבנות משכן חדש כדי למצוא קדושה. אנחנו צריכים להסתכל על הדברים הרגילים שבידינו ולשאול מה הם יכולים להיות. השבת נסו שינוי קטן אחד: עשו דבר רגיל אחד למען מישהו אחר.
אתם מוזמנים בחום לשבת בבית חב״ד למורינדה בלאפייט (טלפון 925-384-7242), או לשיעור התניא בימי רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בבית הרב (התקשרו לקבלת הכתובת).
שאלות נפוצות
על מה פרשת ויקהל?
פרשת ויקהל עוסקת בקהלת העם בידי משה, במצוות שמירת השבת, ובנדבות ובמלאכה לבניית המשכן. עוד על כך בהמשכן.
מה מלמד הרבי על מראות הנשים בפרשת ויקהל?
הרבי מלמד שה' מסתכל על הכוונה: הנשים השתמשו במראות במטרה נקייה מאנוכיות כדי לבנות משפחות ועם, ולכן גם חפצים רגילים נעשו קדושים. כישרונותינו ורכושנו יכולים להיות קדושים באותו אופן.
מה הלקח המרכזי בפרשת ויקהל?
הלקח המרכזי הוא שאחדות וכוונה כנה הופכות דברים רגילים לקדושים. קראו עוד על אהבת כל יהודי ועל שבת, שהפרשה נפתחת בה.
למידע נוסף
פרשת השבוע: איך קוראים בתורה בכל שבועמהי פרשת השבוע, איך 54 הפרשות מתחלקות לאורך השנה היהודית, ודרכים קלות ללמוד את הפרשה ולשוחח עליה בכל שבוע.
קריאת התורה בבית הכנסת: מתי, למה ואיךמתי קוראים בתורה בבית הכנסת, איך עובד המחזור השבועי, מה קורה בזמן הקריאה, ומה עושים בזמן שהיא מתקיימת.
ההפטרה: מה היא ולמה קוראים אותהמהי ההפטרה, איך התחילה, איך היא קשורה לפרשת השבוע, מי קורא אותה, ומה כדאי לדעת לקראת בר מצווה.