ה׳ כסלו תשפ״ז · נרות שבת יום ו׳, 20 בנוב׳ 16:35 · פרשת ויצא
חב״ד למורינדה

פרשת השבוע ›

פרשת קרח

במדבר · Numbers 16:1-18:32

פרשת קרח

קרח, מבני לוי, ועמו דתן, אבירם ומאתיים וחמישים נשיאי עדה, קם על משה ואהרן: כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל השם? משה מציע מבחן: למחרת יביאו כולם קטורת לפני השם, והשם יראה את מי בחר. דתן ואבירם מסרבים אפילו לבוא אל משה. האדמה פוצה את פיה ובולעת את אנשי קרח ואת בתיהם, ואש אוכלת את מאתיים וחמישים מקריבי הקטורת. כשהעם מתלוננים אחר כך על משה ואהרן, פורצת מגפה, ואהרן עוצר אותה בעומדו עם הקטורת בין המתים ובין החיים. כדי להכריע בדבר, נשיא כל שבט מניח מטה באוהל מועד, ובבוקר מטה אהרן הוציא פרח, ויצץ ציץ ויגמול שקדים. הפרשה מסתיימת במשמרות הכהנים והלויים ובמתנות הניתנות להם, ובהן המעשר.

לקח להיום

דבריו של קרח נשמעו נעלים: כולם קדושים. אך הוא השתמש בהם כדי לפלג את העם ולבקש כבוד לעצמו. חז״ל קוראים לזה מחלוקת שאינה לשם שמים. לעומתו אהרן, שמטהו פרח, נזכר בפרקי אבות כאוהב שלום ורודף שלום. הרבי עורר ללכת בדרכו של אהרן, לקרב אנשים ולא להרחיק ביניהם. במקום שיש בו מחלוקת, אנו יכולים לבחור להיות אלה שבונים גשרים.

תורת הרביסיפוררעיונות לשולחן השבתמסה

תורת הרבי

הרבי מלמד ששלום אמיתי אינו בא ממחיקת ההבדלים בינינו, אלא מכך שכל אדם ממלא את תפקידו שלו בעוד אנו פועלים יחד.

הרבי פותח בחידה. קורח נענש בשני אופנים: האדמה בלעה את ביתו ואת שותפיו דתן ואבירם, ואש אכלה את מאתיים וחמישים האנשים שהקריבו קטורת. מה הקשר בין העונשים הללו למרד? ולמה קורח עצמו נענש בשני האופנים? חידה נוספת היא שדברי קורח נשמעו כקריאה לאחדות: ״כי כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה׳״. ובכל זאת דבריו יצרו פירוד.

הרבי עונה שהבריאה בנויה על הבדלות. בתשובתו הזכיר משה לקורח שהקב״ה הבדיל בין יום ללילה, בין ישראל לעמים ובין אהרן לשאר ישראל. שלום אמיתי, מסביר הרבי, אינו היעדר מחלוקת. הוא קיים כשכל חלק ממלא את שליחותו וגם משפיע על האחרים, כמו אברי גוף אחד, דימוי שבו משתמש אדמו״ר הזקן. אחדות מוחלטת ובלתי מחולקת שייכת לעצמות ה׳ ותתגלה בעתיד. בינתיים יש לבנות אחדות דרך השונות. קורח תפס את האידיאל במקורו אך טעה בעיתוי. משה הנהיג בכך שנתן לכל אדם תפקיד שהתאים לכישוריו.

הרבי מסביר גם את העונשים כמידה כנגד מידה. אש אוכלת את החלק המזוכך והעולה של הדבר, ואדמה בולעת את החלק התחתון ביותר. המאתיים וחמישים היו מנהיגים נבחרים, ולכן האש לקחה את נשמותיהם הנעלות. דתן, אבירם ובני ביתם היו גסים וחומריים יותר, ולכן האדמה בלעה אותם. קורח, שורש המרד, נענש בשני האופנים.

עבורנו הלקח מעשי. במשפחה, בקהילה או במשרד, איננו עושים שלום בכך שנעמיד פנים שכולם שווים. אנו עושים שלום בכך שנכבד את התפקידים ואת ההבדלים שה׳ נתן לכל אדם, ונבנה שיתוף פעולה ביניהם. (לקוטי שיחות, כרך י״ח, פרשת קורח, שיחה ג׳.)

סיפור

סיפור שמספר הרב אריה ציטרון, ששמע אותו ישירות, מראה כיצד הרבי חי את התורה הזאת.

חתן שאל את הרבי כיצד ליישב מחלוקת בשאלה מי מוליך את מי לחופה. משפחתו נהגה כמנהג חב״ד, שבו האבות מלווים את החתן והאמהות מלוות את הכלה. חמיו וחמותו לעתיד העדיפו את המנהג הנהוג ברוב החוגים האורתודוקסיים האחרים, שבו כל זוג הורים מלווה את ילדו.

תשובת הרבי כללה כמה חלקים. מנהג יהודי הוא בעל משקל של תורה, ולכן זוג צריך בדרך כלל לשמור על מנהגו. אך זה נכון רק אם אפשר לשמור עליו בשלום. אם הוא יגרום למחלוקת במשפחה, יש לוותר עליו. הרבי הסביר שכל התורה ניתנה כדי להביא שלום לעולם, כמו שנאמר במשלי ״וכל נתיבותיה שלום״, ולכן אין היגיון שמנהג יגרום למחלוקת.

חכמינו מספרים על אהרן, אחיו של משה, שהיה שונה מאוד מקורח. המדרש (אבות דרבי נתן י״ב) אומר שכאשר שמע אהרן ששני אנשים רבים, הוא ביקר כל אחד מהם בנפרד ואמר לו שהאחר רוצה לעשות שלום ושלח אותו לבקש פיוס. הוא עשה זאת עם שני הצדדים. כשהשניים נפגשו, כל אחד האמין שהאחר רוצה שלום, והריב הסתיים. הלל לימד באבות: ״הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום״.

רעיונות לשולחן השבת

  • שאלו את הילדים: קורח אמר ״כולם קדושים, אז למה משה מנהיג?״ מה היה נכון במשפט הזה, ומה היה חסר בו?
  • לכולם: חשבו על פעם שבה מחלוקת משפחתית הסתיימה יפה. מה אִפשר את השלום?
  • שאלו: למה במשפחה עוזר שלכל אחד יש תפקיד אחר וכישרון אחר?
  • דונו בתשובת הרבי על החתונה: מתי נכון לשמור מנהג, ומתי נכון לוותר עליו למען השלום?
  • משחק לכל הגילאים: כל אחד אומר דבר טוב על האדם שמימינו, כמו אהרן שהעביר מסר טוב בין אנשים.
  • אתגר: האם יש מישהו שאפשר לעשות איתו שלום השבוע? מהו המשפט החם הראשון?
  • עוד בנושא: אהרן הכהן הגדול וסליחה ועשיית שלום.

מסה

הסיסמה של קורח הייתה יפה: כולם קדושים. מי יכול להתנגד? ובכל זאת חכמינו זוכרים את מחלוקתו כדוגמה לוויכוח שאינו לשם שמים. ההבדל אינו במה שנאמר, אלא במה שרצו. קורח רצה כבוד וכוח. משה ואהרן רצו לשרת.

רובנו פוגשים קורח קטן בחיינו. הוא יכול להיות הקול שאומר: ״למה היא תחליט? אני טוב כמוה״, בישיבת ועד, או במטבח המשפחתי בחג. תורת הרבי נותנת לנו דרך מלאת תקווה להסתכל על מחלוקת. הבדלים אינם בעיה שיש למחוק. בגוף יש ידיים ורגליים, לב ומוח, והוא בריא דווקא משום שכל אחד עושה דבר אחר והם משרתים זה את זה.

זה השלום של אהרן. שימו לב מה אהרן עושה. הוא אינו נואם בפני שני השכנים הרבים, והוא אינו מחליט מי צודק. הוא נושא מסר טוב מאחד לשני עד שכל אדם נזכר שהאחר רוצה שלום. זו עבודה קשה וצנועה, והיא ההפך מהחטיפה של קורח לראש התור.

יש עוד דבר בסיפור החתונה. הרבי נשאל על מנהג שהיה חשוב למשפחה, והוא לא אמר ״לעולם אל תוותרו על מנהג״. הוא אמר ששלום הוא מטרת כל התורה. לפעמים הדרך הגבוהה ביותר לכבד מסורת היא לשמור על המשפחה שלמה.

השבוע אולי תנסו את הדרך של אהרן: מצאו אדם אחד שהתרחקתם ממנו, ושלחו הודעה חמה אחת. ואתם מוזמנים לשבת בחב״ד למורינדה בלאפייט (התקשרו 925-384-7242) או לשיעור התניא ביום רביעי בשעה 1:00 אחר הצהריים בביתו של הרב (התקשרו לקבלת הכתובת), שבו אנו לומדים איך לחיות בשלום עם כולם.

שאלות נפוצות

על מה פרשת קורח?

פרשת קורח (במדבר ט״ז–י״ח) מספרת כיצד קורח ועדתו חלקו על משה ואהרן, כיצד האדמה בלעה את המורדים ואש אכלה את מקטירי הקטורת, וכיצד מטה אהרן פרח כדי להראות שה׳ בחר בו. הפרשה מתארת גם את המתנות שניתנו לכוהנים וללוויים.

מה מלמד הרבי על פרשת קורח?

הרבי מלמד ששלום אמיתי בנוי על הבדלים: כל אדם ממלא את תפקידו וגם עוזר לאחרים, כמו אברי גוף אחד. הקריאה של קורח לשוויון גרמה למחלוקת ולא לאחדות.

מהו הלקח המרכזי של פרשת קורח?

הלקח המרכזי הוא לחפש שלום כמו אהרן, ולא לחפש כבוד לעצמנו כמו קורח. מחלוקת לשם שמים יכולה להתקיים, ואילו מחלוקת לשם האגו מחריבה את כל המעורבים בה. ראו סליחה ועשיית שלום, ואת פרשת השבוע תמצאו בדף הפרשה.

למידע נוסף

← שלחחקת ←

כל שבוע, בחינם

קבלו את המייל השבועי

זמני שבת, אירועים קרובים, פרשת השבוע בשתי דקות, מדריך לקריאה, מצווה וחיוך. אפשר להפסיק בכל עת.